כניסה
הרשמה לניוזלטר

תשכחו מזה שלכלוך רק גורם למחלות. ואם כבר ידעתם שסביבה סטרילית מזיקה לבריאות, הרי שכעת החליטו שני מדענים לקחת אותנו צעד קדימה – אפילו אם הילד שלך טעם קצת מהקקי של עצמו או של הכלב, זה ממש לא נורא

דינה גורדון | 25 באוגוסט 2017 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

לכלוך הוא טוב

התינוקת של רוב נייט נכנסה למצוקה קשה אחרי שעות ארוכות שהאם הייתה עם צירים. ההורים המודאגים הסכימו באי רצון רב לניתוח קיסרי, כלומר, התינוקת נולדה מבלי שעברה את תעלת הלידה, או הנרתיק. אבל ההורים לא ויתרו לגמרי על לידת נרתיק. הסיבה לכך הייתה שמחקר שנייט השתתף בו הראה באופן ברור שלידת נרתיק מעניקה יתרונות לרך הנולד.

שעה מאוחר יותר, אחרי שהצוות הרפואי יצא מהחדר, נייט לקח כמה פדים, אסף לתוכם נוזלים מהנרתיק של אשתו והעביר אותם לגוף של התינוקת: לפה, לאף, לאזניים, לפנים, לעור ולחיץ הנקבים. "הוא חיסן אותה עם החיידקים שנמנעו ממנה, בגלל ניתוח הקיסרי", כותבים החוקרים פרופ' רוב נייט מאוניברסיטת קליפורניה, ופרופ' ג'ק ג'ילברט מאוניברסיטת שיקגו בספרם Dirt Is Good.

כפי שהם מעידים על עצמם, שניהם חוקרים בתחום הנקרא מיקרוביום – תחום שחוקר את המגוון העצום של החיידקים שחיים על, ובתוך גופנו. הם לא רופאים ולכן אינם מוסמכים לתת עצות רפואיות. אבל הם משתתפים ברבים מהמחקרים פורצי הדרך שהממסד הרפואי כיום מסתמך עליהם, ולכן הם יכולים, לדבריהם, לתת תשובות מבוססות מחקרית על רבות מהשאלות שמעסיקות את הציבור הרחב, בעיקר הורים.

תחום המיקרוביום, כפי שהמחברים מסבירים, הפך בשנים האחרונות מענף צדדי במחקר הביו-רפואי, לנושא שמעורר עניין ציבורי רב מאוד. הוא מופיע בכמויות עצומות בכל ערוצי התקשורת ובאינטרנט. פעמים רבות, כפי שהם כותבים, האינפורמציה שמביאים אינה מדויקת או מנופחת לכיוון זה או אחר, מה שמוביל למבוכה רבה בקרב הורים. בספרם הם מנסים לעשות סדר בתחום, בצורה של שאלות ותשובות שמתייחסות למגוון רחב של נושאים, ומסבירים איך הם קשורים למיקרוביום. החל מהיריון ולידה, דרך השלבים של צמיחת התינוק לפעוט ולילד, הסביבה שתיטיב לחיזוק המערכת החיסונית שלו, ועד לנושאים כמו דיכאון, השמנת יתר וסכרת.

לפי המחברים, מחקרים חדשים מראים שרוב החיידקים שאנחנו פוגשים על בסיס יום-יומי, ואלו שנמצאים על ובתוך גופינו, לא רק שהם ידידותיים לנו, אלא ממש הכרחיים לבריאות תקינה. בהתלהבות שלנו לחסל את המגפות הישנות, כמו דבר, שחפת ומלריה, מבלי לשים לב פתחנו תיבת פנדורה של מגפות מודרניות שנפוצות בעולם המודרני, כמו השמנת יתר, אסטמה, אלרגיות, סכרת, דיכאון ועוד רבות אחרות. לפי המחברים, כל המגפות האלה קשורות לכך שאנחנו מנסים לנקות הרבה יותר מדי את עצמנו ואת הסביבה שלנו מחיידקים.

לכן אחת ההמלצות המרכזיות בספר היא לתת לילדים לבוא במגע עם מגוון רב ככל האפשר של חיידקים ומוקדם ככל האפשר: לטייל בחוץ בפארקים או במשקים חקלאיים, לבוא במגע עם בעלי חיים וצמחים, לשחק בים, להתפלש באדמה ובחול, ואפילו לאכול אותם, לא לפחד ממקומות ציבוריים כמו רכבת תחתית וקניונים. מאותה סיבה המחברים ממליצים גם להחזיק כלב בבית: בכל פעם שהוא חוזר מטיול בחוץ, הוא מביא הביתה מגוון גדול של חיידקים שעוזרים לחזק את המערכת החיסונית של התינוק.

מתברר גם שלא צריך לחטא כל דבר שהתינוק נוגע בו או מכניס לפה, ודוגמה טובה לכך היא המוצץ שנפל על האדמה: "הורים שמחטאים את המוצץ מגבירים את הסיכוי שהתינוק יפתח מאוחר יותר בחיים רגישויות לסוגים שונים של מזון", הם כותבים. ומה לגבי מגע עם קקי? לפי המחברים, תלוי של מי. "אם זה של הילד עצמו או של בני המשפחה, החדשות הטובות הן שסביר שהוא כבר נחשף לחיידקים האלה. אז אם הוא טועם ממנו, זה אולי מגעיל, אבל לא כל כך נורא". אם זה של הכלב של המשפחה, והכלב בריא, זה גם לא נורא. "המסוכן ביותר הוא מגע עם צואה של אנשים חולים".

הספר קריא מאוד, בגובה העיניים, וגם ההסברים המדעיים מובנים ובהירים. יחד עם זאת כדאי לזכור, כפי שהמחברים עצמם אומרים, שהם אינם רופאים ולכן רצוי לבדוק לעומק את המלצותיהם לפני שממהרים ליישם אותן.

לכלוך הוא טוב

תשכחו מזה שלכלוך רק גורם למחלות. ואם כבר ידעתם שסביבה סטרילית מזיקה לבריאות, הרי שכעת החליטו שני מדענים לקחת אותנו צעד קדימה – אפילו אם הילד שלך טעם קצת מהקקי של עצמו או של הכלב, זה ממש לא נורא

דינה גורדון | 25 באוגוסט 2017 | פסיכולוגיה | 16 דק׳

התינוקת של רוב נייט נכנסה למצוקה קשה אחרי שעות ארוכות שהאם הייתה עם צירים. ההורים המודאגים הסכימו באי רצון רב לניתוח קיסרי, כלומר, התינוקת נולדה מבלי שעברה את תעלת הלידה, או הנרתיק. אבל ההורים לא ויתרו לגמרי על לידת נרתיק. הסיבה לכך הייתה שמחקר שנייט השתתף בו הראה באופן ברור שלידת נרתיק מעניקה יתרונות לרך הנולד.

שעה מאוחר יותר, אחרי שהצוות הרפואי יצא מהחדר, נייט לקח כמה פדים, אסף לתוכם נוזלים מהנרתיק של אשתו והעביר אותם לגוף של התינוקת: לפה, לאף, לאזניים, לפנים, לעור ולחיץ הנקבים. "הוא חיסן אותה עם החיידקים שנמנעו ממנה, בגלל ניתוח הקיסרי", כותבים החוקרים פרופ' רוב נייט מאוניברסיטת קליפורניה, ופרופ' ג'ק ג'ילברט מאוניברסיטת שיקגו בספרם Dirt Is Good.

כפי שהם מעידים על עצמם, שניהם חוקרים בתחום הנקרא מיקרוביום – תחום שחוקר את המגוון העצום של החיידקים שחיים על, ובתוך גופנו. הם לא רופאים ולכן אינם מוסמכים לתת עצות רפואיות. אבל הם משתתפים ברבים מהמחקרים פורצי הדרך שהממסד הרפואי כיום מסתמך עליהם, ולכן הם יכולים, לדבריהם, לתת תשובות מבוססות מחקרית על רבות מהשאלות שמעסיקות את הציבור הרחב, בעיקר הורים.

תחום המיקרוביום, כפי שהמחברים מסבירים, הפך בשנים האחרונות מענף צדדי במחקר הביו-רפואי, לנושא שמעורר עניין ציבורי רב מאוד. הוא מופיע בכמויות עצומות בכל ערוצי התקשורת ובאינטרנט. פעמים רבות, כפי שהם כותבים, האינפורמציה שמביאים אינה מדויקת או מנופחת לכיוון זה או אחר, מה שמוביל למבוכה רבה בקרב הורים. בספרם הם מנסים לעשות סדר בתחום, בצורה של שאלות ותשובות שמתייחסות למגוון רחב של נושאים, ומסבירים איך הם קשורים למיקרוביום. החל מהיריון ולידה, דרך השלבים של צמיחת התינוק לפעוט ולילד, הסביבה שתיטיב לחיזוק המערכת החיסונית שלו, ועד לנושאים כמו דיכאון, השמנת יתר וסכרת.

לפי המחברים, מחקרים חדשים מראים שרוב החיידקים שאנחנו פוגשים על בסיס יום-יומי, ואלו שנמצאים על ובתוך גופינו, לא רק שהם ידידותיים לנו, אלא ממש הכרחיים לבריאות תקינה. בהתלהבות שלנו לחסל את המגפות הישנות, כמו דבר, שחפת ומלריה, מבלי לשים לב פתחנו תיבת פנדורה של מגפות מודרניות שנפוצות בעולם המודרני, כמו השמנת יתר, אסטמה, אלרגיות, סכרת, דיכאון ועוד רבות אחרות. לפי המחברים, כל המגפות האלה קשורות לכך שאנחנו מנסים לנקות הרבה יותר מדי את עצמנו ואת הסביבה שלנו מחיידקים.

לכן אחת ההמלצות המרכזיות בספר היא לתת לילדים לבוא במגע עם מגוון רב ככל האפשר של חיידקים ומוקדם ככל האפשר: לטייל בחוץ בפארקים או במשקים חקלאיים, לבוא במגע עם בעלי חיים וצמחים, לשחק בים, להתפלש באדמה ובחול, ואפילו לאכול אותם, לא לפחד ממקומות ציבוריים כמו רכבת תחתית וקניונים. מאותה סיבה המחברים ממליצים גם להחזיק כלב בבית: בכל פעם שהוא חוזר מטיול בחוץ, הוא מביא הביתה מגוון גדול של חיידקים שעוזרים לחזק את המערכת החיסונית של התינוק.

מתברר גם שלא צריך לחטא כל דבר שהתינוק נוגע בו או מכניס לפה, ודוגמה טובה לכך היא המוצץ שנפל על האדמה: "הורים שמחטאים את המוצץ מגבירים את הסיכוי שהתינוק יפתח מאוחר יותר בחיים רגישויות לסוגים שונים של מזון", הם כותבים. ומה לגבי מגע עם קקי? לפי המחברים, תלוי של מי. "אם זה של הילד עצמו או של בני המשפחה, החדשות הטובות הן שסביר שהוא כבר נחשף לחיידקים האלה. אז אם הוא טועם ממנו, זה אולי מגעיל, אבל לא כל כך נורא". אם זה של הכלב של המשפחה, והכלב בריא, זה גם לא נורא. "המסוכן ביותר הוא מגע עם צואה של אנשים חולים".

הספר קריא מאוד, בגובה העיניים, וגם ההסברים המדעיים מובנים ובהירים. יחד עם זאת כדאי לזכור, כפי שהמחברים עצמם אומרים, שהם אינם רופאים ולכן רצוי לבדוק לעומק את המלצותיהם לפני שממהרים ליישם אותן.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
20 אסטרטגיות צבאיות לניצחון במלחמה (וגם בחיים)

מאיה מזרחי

לוחמה אישית, לוחמה מאורגנת, לוחמה הגנתית ולוחמה התקפית - רב מכר שכתב הסופר רוברט גרין כולל אסטרטגיות מועילות רבות שיכולות לסייע לנו להבין טוב יותר את המצב הנוכחי, ולהתכונן לבאות

מעבר לרגיל: הנערה מצ'רנוביל שזכתה בזהב

דינה גורדון

מה עוזר לאדם להתעלות מעבר לקשיים הפיזיים והנפשיים שלו? סיפורה של אוקסנה מאסטרס שנולדה בתנאים הקשים ביותר והגיעה למקומות גבוהים בקריירה שלה הוא דוגמה לכוח הרצון והרוח

"אני עובדת עם המשפחות, עם האנשים שניצלו מהתופת. צריך להבין יחד איתם מה נתן להם רגע של תקווה, ולחבר אותם למקורות החוסן שלהם"

דור לוינטר

הפסיכולוגית עינת הרף כשדאי מספרת בריאיון למגזין אפוק על עבודתה עם הניצולים והמשפחות, בדרך למציאת קצה חוט של דרך להתמודד עם הטראומה. "חוויית האימה גדולה מאוד. היו אנשים שיצאנו איתם החוצה לעשות סיבוב, לא משנה איפה, כדי שיוכלו לעשות צעד אחרי צעד ולהאמין שכרגע אין מישהו שיורה עליהם. הם התקשו להאמין לזה"

מהארכיון: הכוח של הנחמדות

מאיה מזרחי

האם התפיסות שלפיהן להיות נחמד זה להיות חלש, משעמם ולא יוצלח הן נכונות? מה אומרים המחקרים? האם מה שנחשב לחולשה הוא למעשה כוח?

6 שיעורים מהביוגרפיה של אילון מאסק

דינה גורדון

כיצד הפך מאסק מילד שספג מכות קשות בבית הספר לאחד האנשים המצליחים בעולם? מה ניתן ללמוד על סגנון הניהול שלו? מדוע הוא לוקח סיכונים שנראים בגדר הבלתי אפשרי? ואיך הוא מניע עובדים לעמידה ביעדים?

״לימדו אותנו שאם ברצונך להוציא את המיטב מקבוצה מסוימת, עליך להיפטר מהשחקנים החלשים ולהקשיח את הנותרים. יש רק בעיה אחת עם המודל הזה – הוא לא עובד״

איל לוינטר

כיצד לפתח קשיחות? סטיב מגנס, יועץ לפיתוח מיומנויות מנטליות עבור קבוצות ספורט מקצועיות, יוצא בספרו האחרון "תעשו דברים קשים" נגד המסרים שהועברו לנו בתקשורת ובסרטים, ומלמד עקרונות נכונים יותר לפיתוח קשיחות

שתפו: