כניסה
הרשמה לניוזלטר

כיצד הצליח אביחי קמחי, בניגוד לכל הסיכויים, להתאושש מסרטן קטלני

דינה גורדון | 16 ביוני 2014 | פסיכולוגיה | 7 דק׳

“התאוששתי בזכות המחשבה האופטימית”

ם חודש לחיות זה הרבה זמן", אמר הרופא האונקולוג לאביחי קמחי (46).  הרופא אחז בידיו את תוצאות הבדיקות של אביחי שהצביע באופן חד משמעי על סרטן ריאות עם שתי גרורות למוח. אביחי, שעמד על כך שנכנה אותו בשמו הפרטי בכתבה, נעץ את עיניו ברופא. בבת אחת היכה בו כמו ברק ההסבר לכאבי הראש העזים, להקאות ולסחרחורות שמהם סבל בשלושת החודשים האחרונים.  גזר דין מוות פתאומי באמצע החיים? הוא הסתכל על אשתו שהיתה לידו וחש צער עצום על עצמו ועל כך שיהיה עליהם להיפרד.

לאט לאט, בתוך ימים ארוכים של הפנמת הידיעה המרה, טלטלות ומשברים, הוא מחליט להדוף את גזר הדין ולהסתכל לסרטן בעיניים. היום, כמעט חמש שנים אחרי שאובחנה אצלו המחלה לראשונה, הוא הספיק להוציא את ספרו "רשימון סרטן", שבו תיעד באופן שוטף ובזמן אמת את כל תהליך המחלה: הכאבים, התשישות, העליבות, היאוש, התקווה ונחישות הברזל לשרוד. מתוך המחלה הוא גם מצא את היעוד החדש שלו בחיים: לעזור ולתמוך בחולי סרטן אחרים, ולכתוב שירה. בינתיים הוא הספיק להוציא כבר שני ספרי שירה: "ללכת", ו"לנווט לבד בחושך".

אחרי סדרה של טיפולים אינטנסיביים של ניתוח להסרת גידול מהמוח, כימותרפיה שכללה גם טיפול ביולוגי, הקרנות והקרנה נקודתית (רדיוסרג'רי), הפנים של אביחי עדיין חלקות, צעירות. הוא מדבר ברהיטות ובשטף. "תפסיקי אותי כשאת רוצה, אני יכול לדבר הרבה", הוא אומר. אני מציעה שנתחיל קצת לפני שהתגלה הסרטן. "איפה היית בחיים לפני המחלה?"

צילום: חווה תור

שתפו: