כניסה
הרשמה לניוזלטר

איך תיאוריה מפתיעה משפיעה על התעסוקה ועל הרשתות החברתיות שלנו

דינה גורדון | 1 בינואר 2015 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

מספר הקסם שקובע את כמות האנשים האופטימלית בחברה

פרופסור רובין דאנבר, אנתרופולוג באוניברסיטת אוקספורד לא שיער שהתאוריה שלו תגרום ליזמים בעמק הסיליקון לנסות מודלים חדשים של רשתות חברתיות. הכול התחיל כאשר הוא פרסם בשנות התשעים מאמר ב- Journal of Human Evolution, בו הוא טען שגודל המוח שלנו כבני אדם קובע שאנחנו יכולים לקיים יחסים חברתיים קרובים עם מקסימום 150 אנשים. מעבר לכך נתקשה להכיר אנשים במידה מספקת והם יתחילו להפוך לזרים. לטענתו זהו נתון ביולוגי, בדיוק כמו שאנחנו לא יכולים לעוף, כי אין לנו כנפיים.

המספר הזה התאים בדיוק לנתונים שדאנבר וחוקרים אחרים אספו במשך שני עשורים על גודלן של קבוצות שונות של בני אדם: שבטים של ציידים-מלקטים באוסטרליה ובגיניאה החדשה, נטו להתארגן בקבוצות של 150 איש; בכפרים באנגליה במאה ה-18 חיו בממוצע 150 איש; ובחג המולד, עד לפני עשר שנים אנשים נהגו לשלוח 150 כרטיסי ברכה.

קרדיט: fotolia

קרדיט: fotolia

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
"אדם יכול להיות מנכ"ל מצליח, לקבל החלטות של מיליוני דולרים, ובגיל 44 לקבל אבחון שהוא אוטיסט"

מאיה מזרחי

וויליאם מיטשל. "רק אתה אחראי לחיים שלך"
האדם שסירב להיכנע למכות הגורל

דינה גורדון

המדענים מגרדים בראש: איך טיול קצר בטבע, או מבט בבניין עתיק – מאפסים את המוח
המדענים מגרדים בראש: איך טיול קצר בטבע, או מבט בבניין עתיק – מאפסים את המוח

צוות אפוק

מי באמת חושב את המחשבות שלנו?
מי באמת חושב את המחשבות שלנו?

מאיה מזרחי

מה גורם לניאו-נאצי להניח את הדגל – ולהניף מזוזה?
מה גורם לניאו-נאצי להניח את הדגל – ולהניף מזוזה?

מאיה מזרחי

אילוסטרציה: מגזין אפוק
כיצד הספורטאים והלוחמים הטובים בעולם מאתגרים את כל מה שידענו על לחץ

רקפת תבור, מאיה מזרחי

שתפו: