הרשמה לניוזלטר

בשחמט, בכדורגל או באירוע צדקה, חשוב להבין היכן רוצים להציב את הכלים ביחס לתמונה הגדולה

יניב ניצן | 5 באפריל 2013 | פסיכולוגיה | 4 דק׳

ההחלפה הנכונה

באחד ממשחקיי לפני שנים רבות פגשתי יריב חזק ממני במספר רמות. בחרתי לשחק מולו באסטרטגיה שהתבררה בהמשך כמוטעית: לשחק פתיחה פשוטה עם מעט אפשרויות טקטיות, להחליף כמה שיותר כלים ולשאוף לתיקו. בשלב מסוים במשחק החלפתי את אחד מכליי, הרץ שלי, ברץ שלו. לאחר משחק ממושך הוא זכה בניצחון מוצדק, ומיד שאל אותי: “למה החלפת את הרץ שלך ברץ שלי?” השאלה קצת הפתיעה אותי משום שזו הייתה החלפה פשוטה שלדעתי לא השפיעה מהותית על המשחק. “שאפתי להחליף כמה שיותר כלים”, השבתי. “אבל החלפת הרץ נתנה לי אפשרות להשיג יתרון קטן נוסף”, הוא ענה, “כי המלכה שלי שלקחה בחזרה את הרץ שלך השתלבה מיד לתוך המשחק”.

כ-150 שנה לפני המשחק שלי עשה אלוף העולם הראשון, וילהלם שטייניץ, פריצת דרך בעולם השחמט. הוא טען שמכיוון ששחמט הוא משחק שכפוף לחוקים מוגדרים, צריך תמיד לשחק לפי תכנית, אבל יחד עם זאת לבחון מחדש בכל רגע את מצב הכלים על הלוח. למשל,  שחקן יכול לנסות לפתוח בהתקפה, כחלק מהאסטרטגיה שהכין, רק אם הוא צבר מספיק יתרונות קטנים לפני כן, כמו: ניידות הכלים, תפיסת המרכז, מצב המלך האויב, קווים פתוחים או חולשות במחנה של היריב.

במילים אחרות, האסטרטגיה שהכנתי למשחק שלי כשלה משום שהמשכתי לדבוק בה באופן עיוור, תוך התעלמות ממצב הכלים על הלוח, מה שאיפשר ליריב לרכוש בהדרגה יתרונות קטנים שהובילו אותו לניצחון. מהמשחק הזה הפקתי שתי תובנות להמשך הדרך.

התובנה הראשונה היא שהמשחק מחייב אותנו להתבונן כל הזמן בו זמנית על התמונה הגדולה וגם על הפרטים הקטנים.

בואו ניקח דוגמה מתחום אחר. נניח שאתם מארגנים ערב צדקה כדי לגייס כספים לילדים הסובלים מרעב באפריקה. התמונה הגדולה ברורה. אתם רוצים להשיג תרומות נכבדות כדי להשפיע על המצב. כעת צריך לשאול כיצד לגייס כספים באופן אפקטיבי? בשנת 2004 החליטו מספר חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון לבדוק איזו דרך תגרום לאנשים להתחבר לנושא ולתרום מכספם. במחקר הציעו לאנשים חמישה דולרים כדי להשתתף בסקר הבודק את השימוש במגוון מוצרים טכנולוגיים. בסיום הסקר קיבלו המשתתפים מכתב בקשה לתרום חלק מהכסף שקיבלו ל”הצילו את הילדים”, ארגון צדקה המתמקד ברווחתם של ילדים בעולם.

החוקרים ניסחו שתי גרסאות של מכתבי בקשה. המכתב הראשון הציג נתונים סטטיסטיים כמו: “מחסור במזון במדינה מסוימת פוגע ביותר משלושה מיליון ילדים הסובלים מרעב” וכו’.

המכתב השני מסר מידע על ילדה אחת בלבד: “כל סכום שתתרמו יופנה אל רוקיה, ילדה בת שבע, ממאלי שבאפריקה. היא חיה בעוני מחפיר, נתונה בסכנה של רעב כבד. בכוחה של התרומה שלכם לשנות את חייה מהקצה אל הקצה”.

כל משתתף בסקר קיבל אחת משתי הגרסאות של המכתב. האנשים שקראו את הנתונים הסטטיסטיים תרמו בממוצע 1.14 דולר. אלו שקראו על רוקיה תרמו בממוצע 2.38 דולר, יותר מפי שתיים.

המסקנה הייתה שמסגרת של סיפור רגשי משפיעה על פעולותינו יותר מאשר מסגרת אנליטית. אדם אחד סובל, שביכולתנו להשפיע על חייו, יגרום לנו לפעול יותר מאשר בעיה רחבת היקף שתגרום לנו לתחושה של חוסר אונים. אך כדי ליצור השפעה אמיתית על סיטואציה עלינו להיות מסוגלים ליצור את השילוב בין הפעולות הנקודתיות לעניין הכולל.

התובנה השנייה מאותו משחק שחמט הייתה שיש להתייחס לשיקולים הכלליים מתוך המשחק, ולא לאלה שמחוץ למשחק. האסטרטגיה שעליה החלטתי לפני הקרב, להחליף את כל הכלים, הנחתה את קבלת ההחלטות שלי עוד לפני תחילת המשחק, ולא אפשרה לי לחשוב בפתיחות ובגמישות על השיקולים הכלליים מתוך המשחק עצמו.

במוקדמות אליפות אירופה 2000 בכדורגל נפגשו ישראל ואוסטריה למשחק שאמור היה להכריע את העלייה למשחקי המבחן. הנבחרת הישראלית שיחקה פתוח בסגנון התקפי והאוסטרים נראו כקונוסים על המגרש. הכול הצליח, השחקנים הישראלים היו ניידים, המרכז נשלט על ידי הקישור בראשות ברקוביץ’ והשערים נחתו בזה אחר זה ברשת בדרך לניצחון ההיסטורי 5-0.

אך אותה אסטרטגיה לא יכלה להפוך למתכון מצליח בכל המשחקים. לאחר מספר מעידות, פגשה נבחרת ישראל את דנמרק במשחקי המבחן שקבעו מי תעלה לאליפות אירופה. הנבחרת ניגשה למשחק בסגנון הרגיל, פתוח והתקפי. התכניות השתבשו כבר בתחילת המשחק עם שער דני. ככל שהמשחק התפתח נראה שהאסטרטגיה שהונחה מראש נדונה לכישלון. הדנים סגרו הרמטית את השטחים ושאפו לצמצם ככל האפשר משחק פתוח ונייד. לישראל לא הייתה יכולת להגמיש את המשחק לכיוונים אחרים. התסכול החל לעלות ככל שהתברר שהשיטה אינה עובדת ומשם הדרך למפלה בדמות הפסד צורב 5-0, הייתה קצרה.

להבין תוך כדי תנועה את ההחלטות הספציפיות אל מול התמונה הגדולה היא מיומנות שיש לפתח כל הזמן. מאמן שחמט רוסי העיר פעם על יכולתו של אלוף העולם האמריקני להשיג זאת: “לבובי פישר אין כלים גרועים – הוא מחליף אותם. רק ליריבים שלו נשארים כלים גרועים”.


יניב ניצן – מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה אסטרטגית דרך משחק השחמט Yaniv509@walla.com.

שתפו את הכתבה:

ההחלפה הנכונה

בשחמט, בכדורגל או באירוע צדקה, חשוב להבין היכן רוצים להציב את הכלים ביחס לתמונה הגדולה

יניב ניצן | 5 באפריל 2013 | פסיכולוגיה | 20 דק׳

בשחמט, בכדורגל או באירוע צדקה, חשוב להבין היכן רוצים להציב את הכלים ביחס לתמונה הגדולה – צילום: RODGER BOSCH / AFP

באחד ממשחקיי לפני שנים רבות פגשתי יריב חזק ממני במספר רמות. בחרתי לשחק מולו באסטרטגיה שהתבררה בהמשך כמוטעית: לשחק פתיחה פשוטה עם מעט אפשרויות טקטיות, להחליף כמה שיותר כלים ולשאוף לתיקו. בשלב מסוים במשחק החלפתי את אחד מכליי, הרץ שלי, ברץ שלו. לאחר משחק ממושך הוא זכה בניצחון מוצדק, ומיד שאל אותי: “למה החלפת את הרץ שלך ברץ שלי?” השאלה קצת הפתיעה אותי משום שזו הייתה החלפה פשוטה שלדעתי לא השפיעה מהותית על המשחק. “שאפתי להחליף כמה שיותר כלים”, השבתי. “אבל החלפת הרץ נתנה לי אפשרות להשיג יתרון קטן נוסף”, הוא ענה, “כי המלכה שלי שלקחה בחזרה את הרץ שלך השתלבה מיד לתוך המשחק”.

כ-150 שנה לפני המשחק שלי עשה אלוף העולם הראשון, וילהלם שטייניץ, פריצת דרך בעולם השחמט. הוא טען שמכיוון ששחמט הוא משחק שכפוף לחוקים מוגדרים, צריך תמיד לשחק לפי תכנית, אבל יחד עם זאת לבחון מחדש בכל רגע את מצב הכלים על הלוח. למשל,  שחקן יכול לנסות לפתוח בהתקפה, כחלק מהאסטרטגיה שהכין, רק אם הוא צבר מספיק יתרונות קטנים לפני כן, כמו: ניידות הכלים, תפיסת המרכז, מצב המלך האויב, קווים פתוחים או חולשות במחנה של היריב.

במילים אחרות, האסטרטגיה שהכנתי למשחק שלי כשלה משום שהמשכתי לדבוק בה באופן עיוור, תוך התעלמות ממצב הכלים על הלוח, מה שאיפשר ליריב לרכוש בהדרגה יתרונות קטנים שהובילו אותו לניצחון. מהמשחק הזה הפקתי שתי תובנות להמשך הדרך.

התובנה הראשונה היא שהמשחק מחייב אותנו להתבונן כל הזמן בו זמנית על התמונה הגדולה וגם על הפרטים הקטנים.

בואו ניקח דוגמה מתחום אחר. נניח שאתם מארגנים ערב צדקה כדי לגייס כספים לילדים הסובלים מרעב באפריקה. התמונה הגדולה ברורה. אתם רוצים להשיג תרומות נכבדות כדי להשפיע על המצב. כעת צריך לשאול כיצד לגייס כספים באופן אפקטיבי? בשנת 2004 החליטו מספר חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון לבדוק איזו דרך תגרום לאנשים להתחבר לנושא ולתרום מכספם. במחקר הציעו לאנשים חמישה דולרים כדי להשתתף בסקר הבודק את השימוש במגוון מוצרים טכנולוגיים. בסיום הסקר קיבלו המשתתפים מכתב בקשה לתרום חלק מהכסף שקיבלו ל”הצילו את הילדים”, ארגון צדקה המתמקד ברווחתם של ילדים בעולם.

החוקרים ניסחו שתי גרסאות של מכתבי בקשה. המכתב הראשון הציג נתונים סטטיסטיים כמו: “מחסור במזון במדינה מסוימת פוגע ביותר משלושה מיליון ילדים הסובלים מרעב” וכו’.

המכתב השני מסר מידע על ילדה אחת בלבד: “כל סכום שתתרמו יופנה אל רוקיה, ילדה בת שבע, ממאלי שבאפריקה. היא חיה בעוני מחפיר, נתונה בסכנה של רעב כבד. בכוחה של התרומה שלכם לשנות את חייה מהקצה אל הקצה”.

כל משתתף בסקר קיבל אחת משתי הגרסאות של המכתב. האנשים שקראו את הנתונים הסטטיסטיים תרמו בממוצע 1.14 דולר. אלו שקראו על רוקיה תרמו בממוצע 2.38 דולר, יותר מפי שתיים.

המסקנה הייתה שמסגרת של סיפור רגשי משפיעה על פעולותינו יותר מאשר מסגרת אנליטית. אדם אחד סובל, שביכולתנו להשפיע על חייו, יגרום לנו לפעול יותר מאשר בעיה רחבת היקף שתגרום לנו לתחושה של חוסר אונים. אך כדי ליצור השפעה אמיתית על סיטואציה עלינו להיות מסוגלים ליצור את השילוב בין הפעולות הנקודתיות לעניין הכולל.

התובנה השנייה מאותו משחק שחמט הייתה שיש להתייחס לשיקולים הכלליים מתוך המשחק, ולא לאלה שמחוץ למשחק. האסטרטגיה שעליה החלטתי לפני הקרב, להחליף את כל הכלים, הנחתה את קבלת ההחלטות שלי עוד לפני תחילת המשחק, ולא אפשרה לי לחשוב בפתיחות ובגמישות על השיקולים הכלליים מתוך המשחק עצמו.

במוקדמות אליפות אירופה 2000 בכדורגל נפגשו ישראל ואוסטריה למשחק שאמור היה להכריע את העלייה למשחקי המבחן. הנבחרת הישראלית שיחקה פתוח בסגנון התקפי והאוסטרים נראו כקונוסים על המגרש. הכול הצליח, השחקנים הישראלים היו ניידים, המרכז נשלט על ידי הקישור בראשות ברקוביץ’ והשערים נחתו בזה אחר זה ברשת בדרך לניצחון ההיסטורי 5-0.

אך אותה אסטרטגיה לא יכלה להפוך למתכון מצליח בכל המשחקים. לאחר מספר מעידות, פגשה נבחרת ישראל את דנמרק במשחקי המבחן שקבעו מי תעלה לאליפות אירופה. הנבחרת ניגשה למשחק בסגנון הרגיל, פתוח והתקפי. התכניות השתבשו כבר בתחילת המשחק עם שער דני. ככל שהמשחק התפתח נראה שהאסטרטגיה שהונחה מראש נדונה לכישלון. הדנים סגרו הרמטית את השטחים ושאפו לצמצם ככל האפשר משחק פתוח ונייד. לישראל לא הייתה יכולת להגמיש את המשחק לכיוונים אחרים. התסכול החל לעלות ככל שהתברר שהשיטה אינה עובדת ומשם הדרך למפלה בדמות הפסד צורב 5-0, הייתה קצרה.

להבין תוך כדי תנועה את ההחלטות הספציפיות אל מול התמונה הגדולה היא מיומנות שיש לפתח כל הזמן. מאמן שחמט רוסי העיר פעם על יכולתו של אלוף העולם האמריקני להשיג זאת: “לבובי פישר אין כלים גרועים – הוא מחליף אותם. רק ליריבים שלו נשארים כלים גרועים”.


יניב ניצן – מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה אסטרטגית דרך משחק השחמט Yaniv509@walla.com.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
בית הספר של הקרמלין למשא ומתן

איל לוינטר

בוקר אחד בעת שהיה בחדרו, החליט הדיקטטור יוסיף סטלין להשתעשע. "אבדוק את שומריי", חשב לעצמו והחל לצעוק ממיטתו כאילו הוא סובל מייסורים...

המתכון הסודי של הביטחון העצמי

צוות אפוק

עצות המאקרו 1. בשני העשורים האחרונים יצאו לאור במערב אלפי ספרים שנועדו לסייע למבוגרים, לבני נוער ולילדים לשפר את ההערכה העצמית שלהם...

איך להפוך לבלתי שביר – הסיפור של דיוויד גוגינס

דינה גורדון

זה היה עוד ערב שגרתי בחייה של משפחת גוגינס. בשעה עשר בלילה עזבו אחרוני האורחים את משטח ההחלקה על סקטים שהמשפחה...

מהארכיון: מה גורמת לגופנו האזנה למוסיקת פופ, רוק וראפ?

מאיה מזרחי

מיכאל בן ה-13 יצא מבית הספר לאחר יום לימודים ארוך וכהרגלו שם אוזניות ושמע דרך היו-טיוב את המוסיקה שהוא וחבריו...

ארבעה שיעורים יוצאי דופן בניהול

צוות אפוק

1. כוחו של הדיבור הפנימי רוני ויינברגר מסייע למנהלים לפתור בעיות בין אישיות בעבודה, בין השאר באמצעות עבודה על הדיבור הפנימי...

הכוח של הנחמדות

מאיה מזרחי

אחד הדברים הקשים ביותר להורה זה לדעת שאחד הילדים בבית הספר מתנהג בבריונות כלפי בנו האהוב, ולהבין שאין בכוחו לעשות דבר כדי לסייע לו. זה קרה לי עם...

איך להשיג חברים, כמבוגרים עסוקים

מאיה מזרחי, רקפת תבור

1. חוקי הטבע "אין בו נזק", כתב הסופר ק.ס.לואיס, מחבר סדרת "דברי ימי נרניה", על ג.ר.ר טולקין, מחבר "שר הטבעות", ביום בו נפגשו לראשונה...

כיצד לגרום לאנשים לשנות את דעותיהם?

מאיה מזרחי

כולנו יודעים כמה קשה לשנות את דעותיו הפוליטיות של מישהו. כמעט כל אחד מאיתנו נקלע בחייו לוויכוח פוליטי, סוער יותר או פחות, עם...

שתפו: