באחד ממשחקיי לפני שנים רבות פגשתי יריב חזק ממני במספר רמות. בחרתי לשחק מולו באסטרטגיה שהתבררה בהמשך כמוטעית: לשחק פתיחה פשוטה עם מעט אפשרויות טקטיות, להחליף כמה שיותר כלים ולשאוף לתיקו. בשלב מסוים במשחק החלפתי את אחד מכליי, הרץ שלי, ברץ שלו. לאחר משחק ממושך הוא זכה בניצחון מוצדק, ומיד שאל אותי: "למה החלפת את הרץ שלך ברץ שלי?" השאלה קצת הפתיעה אותי משום שזו הייתה החלפה פשוטה שלדעתי לא השפיעה מהותית על המשחק. "שאפתי להחליף כמה שיותר כלים", השבתי. "אבל החלפת הרץ נתנה לי אפשרות להשיג יתרון קטן נוסף", הוא ענה, "כי המלכה שלי שלקחה בחזרה את הרץ שלך השתלבה מיד לתוך המשחק".

כ-150 שנה לפני המשחק שלי עשה אלוף העולם הראשון, וילהלם שטייניץ, פריצת דרך בעולם השחמט. הוא טען שמכיוון ששחמט הוא משחק שכפוף לחוקים מוגדרים, צריך תמיד לשחק לפי תכנית, אבל יחד עם זאת לבחון מחדש בכל רגע את מצב הכלים על הלוח. למשל,  שחקן יכול לנסות לפתוח בהתקפה, כחלק מהאסטרטגיה שהכין, רק אם הוא צבר מספיק יתרונות קטנים לפני כן, כמו: ניידות הכלים, תפיסת המרכז, מצב המלך האויב, קווים פתוחים או חולשות במחנה של היריב.

במילים אחרות, האסטרטגיה שהכנתי למשחק שלי כשלה משום שהמשכתי לדבוק בה באופן עיוור, תוך התעלמות ממצב הכלים על הלוח, מה שאיפשר ליריב לרכוש בהדרגה יתרונות קטנים שהובילו אותו לניצחון. מהמשחק הזה הפקתי שתי תובנות להמשך הדרך.

התובנה הראשונה היא שהמשחק מחייב אותנו להתבונן כל הזמן בו זמנית על התמונה הגדולה וגם על הפרטים הקטנים.

בואו ניקח דוגמה מתחום אחר. נניח שאתם מארגנים ערב צדקה כדי לגייס כספים לילדים הסובלים מרעב באפריקה. התמונה הגדולה ברורה. אתם רוצים להשיג תרומות נכבדות כדי להשפיע על המצב. כעת צריך לשאול כיצד לגייס כספים באופן אפקטיבי? בשנת 2004 החליטו מספר חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון לבדוק איזו דרך תגרום לאנשים להתחבר לנושא ולתרום מכספם. במחקר הציעו לאנשים חמישה דולרים כדי להשתתף בסקר הבודק את השימוש במגוון מוצרים טכנולוגיים. בסיום הסקר קיבלו המשתתפים מכתב בקשה לתרום חלק מהכסף שקיבלו ל"הצילו את הילדים", ארגון צדקה המתמקד ברווחתם של ילדים בעולם.

החוקרים ניסחו שתי גרסאות של מכתבי בקשה. המכתב הראשון הציג נתונים סטטיסטיים כמו: "מחסור במזון במדינה מסוימת פוגע ביותר משלושה מיליון ילדים הסובלים מרעב" וכו'.

המכתב השני מסר מידע על ילדה אחת בלבד: "כל סכום שתתרמו יופנה אל רוקיה, ילדה בת שבע, ממאלי שבאפריקה. היא חיה בעוני מחפיר, נתונה בסכנה של רעב כבד. בכוחה של התרומה שלכם לשנות את חייה מהקצה אל הקצה".

כל משתתף בסקר קיבל אחת משתי הגרסאות של המכתב. האנשים שקראו את הנתונים הסטטיסטיים תרמו בממוצע 1.14 דולר. אלו שקראו על רוקיה תרמו בממוצע 2.38 דולר, יותר מפי שתיים.

המסקנה הייתה שמסגרת של סיפור רגשי משפיעה על פעולותינו יותר מאשר מסגרת אנליטית. אדם אחד סובל, שביכולתנו להשפיע על חייו, יגרום לנו לפעול יותר מאשר בעיה רחבת היקף שתגרום לנו לתחושה של חוסר אונים. אך כדי ליצור השפעה אמיתית על סיטואציה עלינו להיות מסוגלים ליצור את השילוב בין הפעולות הנקודתיות לעניין הכולל.

התובנה השנייה מאותו משחק שחמט הייתה שיש להתייחס לשיקולים הכלליים מתוך המשחק, ולא לאלה שמחוץ למשחק. האסטרטגיה שעליה החלטתי לפני הקרב, להחליף את כל הכלים, הנחתה את קבלת ההחלטות שלי עוד לפני תחילת המשחק, ולא אפשרה לי לחשוב בפתיחות ובגמישות על השיקולים הכלליים מתוך המשחק עצמו.

במוקדמות אליפות אירופה 2000 בכדורגל נפגשו ישראל ואוסטריה למשחק שאמור היה להכריע את העלייה למשחקי המבחן. הנבחרת הישראלית שיחקה פתוח בסגנון התקפי והאוסטרים נראו כקונוסים על המגרש. הכול הצליח, השחקנים הישראלים היו ניידים, המרכז נשלט על ידי הקישור בראשות ברקוביץ' והשערים נחתו בזה אחר זה ברשת בדרך לניצחון ההיסטורי 5-0.

אך אותה אסטרטגיה לא יכלה להפוך למתכון מצליח בכל המשחקים. לאחר מספר מעידות, פגשה נבחרת ישראל את דנמרק במשחקי המבחן שקבעו מי תעלה לאליפות אירופה. הנבחרת ניגשה למשחק בסגנון הרגיל, פתוח והתקפי. התכניות השתבשו כבר בתחילת המשחק עם שער דני. ככל שהמשחק התפתח נראה שהאסטרטגיה שהונחה מראש נדונה לכישלון. הדנים סגרו הרמטית את השטחים ושאפו לצמצם ככל האפשר משחק פתוח ונייד. לישראל לא הייתה יכולת להגמיש את המשחק לכיוונים אחרים. התסכול החל לעלות ככל שהתברר שהשיטה אינה עובדת ומשם הדרך למפלה בדמות הפסד צורב 5-0, הייתה קצרה.

להבין תוך כדי תנועה את ההחלטות הספציפיות אל מול התמונה הגדולה היא מיומנות שיש לפתח כל הזמן. מאמן שחמט רוסי העיר פעם על יכולתו של אלוף העולם האמריקני להשיג זאת: "לבובי פישר אין כלים גרועים – הוא מחליף אותם. רק ליריבים שלו נשארים כלים גרועים".

---

יניב ניצן – מאמן שחמט ומרצה על קבלת החלטות וחשיבה אסטרטגית דרך משחק השחמט [email protected].

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן