אתם מובילים ביתרון גדול, כך לפחות נדמה לכם, ואז לפתע מפסידים הכול. נשמע מוכר? אלופי השחמט מציעים פתרון לבעיה

יניב ניצן | 21 בינואר 2013 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

צניעות בשק קמח

משחק השחמט מתחלק לשלושה שלבים", אמר פעם רב האמן סבלי טרטקובר. "בשלב הראשון אתה מקווה שיהיה לך יתרון. בשלב השני אתה מאמין שיש לך יתרון, ובשלב השלישי אתה יודע שאתה עומד להפסיד".

את התקווה והאמונה הזאת מתרגם שחקן השחמט ל"סיפור" שהוא מספר לעצמו על המשחק, שלא תמיד תואם את המצב האמיתי על הלוח. ככל שהוא שבוי יותר במסגרת הצרה של הסיפור של עצמו, כך הוא מועד יותר לכישלון.

מלכודת עצמית

בתחילת המשחק כאשר מצבת הכלים של שני השחקנים היא שווה, כל שחקן מנסה להשיג איזשהו יתרון, למשל על ידי לקיחת כלי של היריב או על ידי תפיסת נקודה אסטרטגית ממנה אפשר יהיה לשלוט בהתפתחויות של המשחק. בשלב הראשון הזה השחקן מנהל בראשו דיאלוג פנימי שמתבטא לרוב ברמה פשוטה של "אני אשחק א' ואז הוא ישחק ב'" וכך הלאה. כלומר, צעד שלי מול צעד של היריב, לרוב בתוך מסגרת שקשורה לאסטרטגיה מסוימת, למשל כלי שרוצים לתקוף או ניסיון לרכז התקפות סביב המלך של היריב.