אמנות הפילוסופיה של ברוס לי

כשהתחלתי לקרוא את הספר Be Water, My Friend שכתבה שאנון לי, בתו של ברוס לי, אמן אמנויות הלחימה הידוע, היו לי ספקות לגבי יכולתו של הספר לחשוף "פילוסופיית חיים עמוקה" של הלוחם האגדי. אחרי הכול, מדובר בשחקן שגילם בסרטיו תפקיד מסוים ולא בהוגה דעות שהותיר אחריו מאמרי הגות או חוכמת חיים ענפה.

שאנון לי איבדה את אביה ב-1973 בהיותה בת ארבע. בגיל 24 היא איבדה גם את אחיה הגדול ברנדון כתוצאה מתאונת ירי בסט צילומים לסרט. כתוצאה מכך הרגישה שאנון שהיא מתנתקת מחייה וצוללת לדיכאון עמוק. שנתיים אחר כך הגיעו אליה מחברות רבות מלאות בכתבים שכתב אביה. הטקסטים גרמו לה להתעורר לפילוסופיה של אביה, ולקשר בין פילוסופיה זו לסרטים ולהתנהלות שלו ביום-יום. משהו בכנות שבה חי לי את חייו, ובניסיונו להגיע לעומק פילוסופי באמצעות אמנויות לחימה ומפגשים עם יריביו, יצר בעיני שאנון שיעורים מלאי תובנות לחיים. ככל שצללה בטקסטים שלו החלה להבין שהפילוסופיה שלו היא התשובה לסבל שלה עצמה.