משפחות החטופים הגישו בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג תביעה נגד ראשי החמאס, המאשימה אותם בחטיפה ועינויים. עו”ד יעל ויאס-גבירצמן, המייצגת את המשפחות, מסבירה על משמעות ההליך המשפטי וההשלכות האפשריות שלו
מה משמעות התביעה שהגישו משפחות החטופים בבית הדין הפלילי בהאג נגד חמאס?
"המשרד שלי הגיש תביעה לבית הדין הפלילי בהאג בשם קורבנות נפגעי ה-7 באוקטובר, שאני מייצגת בייפוי כוח אישי", אומרת עו"ד יעל ויאס גבירצמן. "הגשתי את התביעה ב-31 באוקטובר, ובשבוע שעבר חזרתי עם משלחת שיש חיסיון על זהות המשתתפים בה, אבל למיטב ידיעתי זו הייתה המשלחת הראשונה שעברה את שלב הגשת התלונות והגיעה לשלב העדות, שנגבתה על ידי שופטי בית הדין והתביעה. המשמעות היא שהקורבנות שאני מייצגת מקדמים את החקירה עד לכדי הוצאת צו מעצר".
עו"ד ויאס־גבירצמן היא בוגרת המחלקה ההומניטרית במזכירות האו"ם בניו יורק, המחלקה למשפט בינלאומי בלשכת היועמ"ש במשרד החוץ, והמחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה. ב-2014 היא הקימה את הקליניקה למשפט בינלאומי פלילי והומניטרי בביה"ס למשפטים ע"ש הארי רדזינר במרכז הבינתחומי הרצליה. היא גם חברה בלשכת עורכי הדין הבינלאומית ובוועדה לפשעי מלחמה.
"ביוזמה שלי אני מייצגת, בייפוי כח אישי, משפחות של 36 חטופים", היא מספרת. "אני מביאה גם ראיות וחוות דעת מומחים, הכול במימון תרומות שאנו מגייסים וללא עלות עבור הנפגעים והקורבנות. הקורבנות מביאים את העדות החיה שלהם, והבאתי גם עדי מפתח שהם לא בהכרח קורבנות, שהיו בכמה זירות מה-7 באוקטובר, ולכן הם יכולים להעיד על השיטתיות וההיקף הרחב של המתקפה, שהופכות פשע רגיל לפשע נגד האנושות.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
נציגי משפחות החטופים ליד בית הדין הפלילי בהאג, 14 בפברואר 2024 | צילום: ROBIN VAN LONKHUIJSEN/ANP/AFP via Getty Images
