ד"ר עדו רוזנצויג, מומחה למשפט בינלאומי, מסביר על הליך הדיון בבין הדין בהאג וההשלכות האפשריות על ישראל. "רף ההוכחה הנדרש למתן הנחיות מיידיות לעצירת הלחימה, הוא נמוך מאוד. במילים אחרות, החשש שבית הדין ייתן הנחיות כלשהן לישראל הוא אמיתי"
מחר ייפתח הדיון נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג – כך זה יתנהל
מחר (חמישי) ייפתח הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג, שבו מואשמת ישראל ברצח עם כלפי הפלסטינים בעזה. ד"ר עדו רוזנצוייג, מומחה למשפט בינלאומי ומנהל מחקר במרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה, מסביר מהו התהליך הצפוי בבית הדין ומה ההשלכות האפשריות כלפי ישראל.
רקע
"דרום אפריקה הגישה תלונה נגד ישראל על בסיס האמנה למניעת רצח עם – אמנת הג'נוסייד, בטענה שישראל מבצעת רצח עם בעזה", מסביר ד"ר רוזנצויג. "אבל לפני שבית המשפט ידון בזה, דרום אפריקה מבקשת ממנו לקיים דיון מקדמי על מתן הנחיות מיידיות המורות לישראל להפסיק את הלחימה, להכניס סיוע הומניטרי ולעצור את רצח העם שלכאורה מתקיים".
ד"ר רוזנצויג מסביר שמכיוון שהטענה של דרום אפריקה מבוססת על אמנת הג'נוסייד שישראל חברה בה, ישראל נדרשת להשתתף בתהליך הזה. "באופן עקרוני, ישראל לא מחויבת להופיע בבית הדין הבינלאומי, והיא גם לא עשתה זאת בעבר במקרים של חוות דעת מייעצות וכדומה. אבל בגלל שפה מדובר בתהליך הנעשה דרך אמנת הג'נוסייד, הנותן סמכות מחייבת לבית הדין הבינלאומי, ישראל נדרשת להתייצב, והיא באמת מתייצבת בהתאם לחובה שלה על פי האמנה".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו