“היום מקובל לומר – מה שהיה לא יהיה עוד. גם בהיבט של יחסי ישראל-סין אני חושבת שמה שהיה לא יהיה עוד”

"ישראל נמצאת כעת בשעת צרה אמיתית. מרצחים שפלים חדרו לשטחה, אנסו, רצחו וחטפו קשישים, נשים, ילדים ותינוקות בביתם. לא מדובר בשדה קרב ובהתעמתות בין צבאות, אלא בפעילות טרור מזוויעה, שהעולם כולו הזדעזע ממנה. טוב, כמעט כולם. ישנן מדינות שהזדעזעו פחות – סין, למשל", כתבה ב-12 באוקטובר גליה לביא, חוקרת יחסי ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וסגנית ראש המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר.

"הודעת דובר משרד החוץ הסיני הייתה לקונית כתמיד ודיברה על רגיעה של 'כל הצדדים'. [...] היא לא הזכירה את חמאס בשמו ובאותה מידה הייתה יכולה להיות מכוונת כלפי ישראל שהחלה בתקיפות בעזה. שגרירות ישראל בסין, שהעזה לכתוב פוסט ברשת החברתית הסינית Weibo בו ציינה שהיא מצפה גם מסין לגנות את חמאס, זכתה באופן מידי לאלפי תגובות נאצה ואנטישמיות מצד סינים. הצנזורה הסינית לא הפריעה להם להמשיך בהשתלחותם, עד שהפוסט נחסם לתגובות. [...] גם העיתונות הסינית המשיכה באותו קו, הרואה בפעולת הטרור הנפשעת חלק מ'קונפליקט בין מדינות'. יתרה מכך, חוקרים סינים אף מינפו את האירוע כדי לצאת נגד ארה"ב ש'מתדלקת את המצב', לדבריהם".