“כמה מטרים מהאוטו מצאתי מצנח רחיפה; המחבל נחת ליד האוטו שלנו בבוקר”

"אזעקת הצבע אדום הראשונה הייתה ב-6:30 בבוקר", מספר למגזין אפוק נועם קלוש מנתיב העשרה. "הבן שלי בן ה-4 תמיד ישן בממ''ד, והבת רצה מייד לממ''ד, היא כבר רגילה, והגיעה לשם לפנינו. ואז התחילה הרעשה של הפגזה מטורפת, אבל הבנו שאין לנו מה לעשות. הילדים יודעים שהממ''ד זה חדר בטוח, והם לא היו יותר מדי לחוצים; הבן הקטן כי הוא עדיין לא ממש מבין, והבת בזכות העובדה שמאוד השתדלנו לשמור על קור רוח.

"די מהר התחלנו לשמוע צרורות של יריות, ואז אני ואשתי הסתכלנו אחת על השנייה והבנו שכנראה יש חדירה. יצאתי והבאתי את הפלאפונים. למזלי היה אצלנו חשמל. היו הרבה אנשים שלא היה להם חשמל לאורך כל האירוע ;הבטריות נגמרו להם וגם לא היו להם מים. לנו היה חשמל והספקנו להביא מים, כך שהמצב שלנו היה יותר טוב. מהר מאוד התחילו להגיע הודעות בקבוצת הוואטסאפ היישובית, הודעות קשות מאוד של אנשים, בעיקר נשים, שכתבו: 'אני שומעת מחבלים מחוץ לדלת שלי, הם נכנסו לבית שלי, תעזרו לי'. ואתה חסר אונים, כי אתה לא יכול לעשות כלום. אתה פשוט שומע עוד הודעה כזאת, ועוד הודעה כזאת, ועוד הודעה כזאת, ואתה לא בדיוק מבין מה קורה. אתה מקווה שהם אולי התבלבלו, טעו, אבל אתה בטוח, ולאט-לאט אתה מבין שהם כנראה לא התבלבלו.