ב-9 בנובמבר הורה שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, על נסיגת הכוחות הרוסיים המוצבים בחרסון, עיר אוקראינית אסטרטגית הממוקמת בדרום, לאורך נהר הדנייפר. חרסון נכבשה ימים ספורים לאחר תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. היא נחשבת למרכז העירוני המשמעותי הראשון באוקראינה שרוסיה כבשה. המטרה של רוסיה תהיה להסיג את כוחותיה בביטחון, מתוך הנחה שהכוחות האוקראינים ירצו לתקוף אותם תוך כדי הנסיגה ולגבות מחיר כבד (עדכון: בשעות האחרונות מדווח שכוחות אוקראינים נכנסו לעיר). 

הכוחות שייסוגו מחרסון ככל הנראה יועברו מזרחה לאזורים בהם אוקראינה פרסה כוחות נוספים לאחרונה בניסיון לכבוש אותם (זפוריז'יה ודונבאס).

הנסיגה מסמלת כישלון עבור רוסיה, המתקשה לשבור את התנגדות הצבא האוקראיני. לפני הנסיגה ציינו גורמים בכירים ברוסיה שוב ושוב כי רוסיה לעולם לא תעזוב את העיר או שטחים אחרים שסיפחה. ב-30 בספטמבר אמר פוטין כי הוא רוצה ש"שלטונות קייב והאדונים האמיתיים שלהם במערב" יבינו שרוסיה רואה באנשים החיים באזורים הכבושים – לוהנסק, דונצק, חרסון וזפוריז'יה "אזרחינו, לנצח". בתחילת מאי, מזכיר המועצה הכללית של מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" אמר לתושבי חרסון כי "רוסיה כאן לנצח" וכי "לא תהיה חזרה לעבר".

הנסיגה עשויה להוביל לקריאות מוגברות במערב לחידוש המשא ומתן עם רוסיה ולהכרזה על הפסקת אש במהלך החורף. 

אלא שלא בטוח כלל שקייב תסכים לנהל מו"מ. כניסה למו"מ תציב בפניה שוב דרישה רוסית לוותר על השליטה בכל השטח האוקראיני שרוסיה כבשה, דבר בלתי נסבל מבחינה פוליטית עבורה. נוסף על כך, הפסקת אש עלולה להעניק לרוסיה זמן להתחמש מחדש ולהכין את כוחותיה להתקפות עתידיות.