האספה הלאומית של דרום אפריקה הנשלטת על ידי מפלגת השמאל "הקונגרס הלאומי האפריקני", העבירה ב-28 בספטמבר הצעת חוק שתאפשר לממשלה להפקיע קרקעות מבלי לשלם לבעליהן, נוהג המכונה "הפקעה ללא פיצוי".

הצעת החוק עדיין ממתינה לאישור המועצה הלאומית של המחוזות, ולאחר מכן לחתימה של נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה שיהפוך אותה לחוק (הנשיא תומך פומבית בכך). 

אם רמפוזה יעשה זאת, החוק יאפשר לממשלת דרום אפריקה לרכוש קרקעות הנמצאות בבעלות פרטית, בניגוד לרצון בעליהן, כל עוד זה נעשה ל"מטרה ציבורית" ולטובת "האינטרס הציבורי", תוך מתן פיצוי לבעל הקרקע. או להפקיע קרקעות מבלי לפצות את בעל הקרקע, כל עוד סיבת ההפקעה תואמת לנסיבות ספציפיות שקובעת הצעת החוק, למשל אם בעל הקרקע מחזיק בה בתקווה שערכה יעלה ואינו בונה עליה דבר.

הצעת החוק החדשה מנסה לבטל את חוק הפקעת הקרקעות מ-1975, שחייב את הקונה והמוכר להסכים לעסקה.

מצדדיה טוענים כי מטרתה לעשות צדק עם השחורים במדינה. ב-1913 נחקק בדרום אפריקה "חוק אדמות הילידים" שהגביל אנשים שחורים מלרכוש או להחזיק קרקעות, וסייע בהעברה המונית של שחורים לעיירות או ל"אדמות ייעודיות לילידים". אף על פי שחוק כזה אינו קיים עוד, 72% מהקרקעות בבעלות פרטית שייכות היום לדרום אפריקאים לבנים, למרות שהלבנים מהווים רק 9.6% מכלל אוכלוסיית המדינה. 

במילים אחרות, כאשר המדינה תרכוש קרקעות פרטיות, בניגוד לרצון בעליהן, או תפקיע אותן ללא פיצוי, היא תוכל "לבצע חלוקה צודקת" יותר שלהן, ברוח הרעיון המרקסיסטי של חלוקה שוויונית של הרכוש. 

עם זאת, צפויים לעמוד בפני הממשלה שני אתגרים: ראשית, היא תצטרך להוכיח בבתי המשפט שסיבותיה לרכוש או להפקיע אדמות אכן עומדות בקריטריונים שמציב החוק. שנית, אם תרכוש את הקרקע (לא תפקיע) היא תצטרך לפצות את בעליה בסכום התואם למחיר השוק. מדובר בהוצאה תקציבית גדולה שכרגע אינה כלולה בתקציב המדינה. 

מסיבות אלה צפויה בדרום אפריקה רכישה או הפקעה של קרקעות בהיקף מצומצם כרגע, עד אשר החוק יתוקן ויאפשר לעשות זאת בהיקף מסיבי יותר.