1. אף אחד מצינורות נורד סטרים (1 ו-2) בים הבלטי שבבעלות ממשלת רוסיה לא סיפק גז לאירופה בזמן הדליפות, אך בשניהם נשמר לחץ גז. כלי תקשורת בגרמניה דיווחו כי לפני דליפות הגז, ה-CIA האמריקני הזהיר את ממשלת גרמניה מפני התקפות אפשריות על הצינורות.

2. על פי הרשויות הדניות, חקירת הדליפה צפויה להתחיל רק בעוד שבוע או שבועיים עקב לחץ גז שעדיין קיים בצינור. 

3. לא ברור מי ביצע את החבלה בצינורות. אוקראינה האשימה את רוסיה; ושר ההגנה לשעבר של פולין האשים את ארה"ב. 

4. ביולי השנה חתכה חברת גזפרום שבבעלות ממשלת רוסיה את זרימת הגז דרך צינור נורד סטרים 1 לאפס, בתירוצים חוקיים שונים: "בעיות טכניות", "טורבינה העוברת טיפול בקנדה וצריכה לחזור", ו"עבודות תחזוקה שנתיות". אלא שלכל אלה היה דד-ליין קצר מועד. כעת לגזפרום יש תירוץ חוקי ארוך טווח – אפילו אם יתוקן הצינור בעוד חודש, היא תוכל לטעון שהוא לא בטוח לשימוש עקב קורוזיה שנוצרה בתוכו בעת שזרמו פנימה מי ים.  

5. מנקודת מבט אסטרטגית, אם מוסקבה רוצה לחתוך לגמרי את מעבר הגז לאירופה, נותר לה לפחות עוד צעד אחד לבצע – עצירת הגז שעדיין עובר לאירופה דרך שני צינורות יבשתיים – Brotherhood ו-Soyuz – היוצאים מרוסיה לאוקראינה ומשם ליתר אירופה. 

6. אנליסטים מעריכים שאין להוציא מכלל אפשרות שהצינורות ייסגרו בעתיד הקרוב או שתבוצע בהם חבלה. ב-22 בספטמבר הודיע שירות הביטחון הפדרלי הרוסי (FSB) שהצליח לסכל ניסיון "חבלה ופעולת טרור" ב"מתחם נפט וגז" האחראי על אספקת אנרגיה לאירופה וגם לטורקיה (טורקיה מקבלת גז דרך צינור שהוא חלק מאותה מערכת הובלת גז לאוקראינה). פעולת חבלה כזו עשויה לשמש כתירוץ לעצירת מעבר הגז דרך הצינורות.

7. מוקד נוסף שיש לעקוב אחריו הוא תשתית הובלת הגז של נורבגיה, בה רואים האירופים "גיבוי" לאנרגיה הרוסית. עקב הדליפה, שלחו הנורבגים כוחות צבא שיאבטחו חלק מתשתיות הולכת הגז לאירופה. הצינור הרגיש ביותר הוא "הצינור הבלטי" שנפתח בימים האחרונים ומעביר גז מנורבגיה לפולין דרך הים הבלטי, בסמוך לצינורות נורד סטרים.