מנותקים מהעולם 42 שנה – “החיים בעולם הארצי הם רק המסדרון לעולם הבא”

בקיץ 1978 הגיע צוות גיאולוגים במסוק ליערות העד הדרומיים של סיביר בניסיון לאתר מרבצי ברזל במעלה נהר אבאקאן (Abakan). זהו אזור ענק של יערות מחטניים צפופים, בעיקר עצי אורן, אשוחית ואשוח. האקלים בו קר וקשה. בחורף הטמפרטורות יורדות לעתים קרובות למינוס 30 מעלות צלזיוס ואף נמוך יותר, בעוד הקיץ קצר יחסית.

הטייס חיפש מקום לנחות, אך שיפועי העמק היו כה תלולים ומשופעים בעצים, שהוא התקשה למצוא קרקע מתאימה לנחיתה. בעודו מסתובב סחור סחור הוא הבחין לפתע במשהו מוזר ביותר. במעלה אחד ההרים, בגובה של כ-2,000 מטר, בין עצי המחט והצמחייה הסבוכה, הייתה קרחת יער חבויה היטב בין עצי אשוח וארזית, אך היא לא הייתה רגילה – היא נראתה כמו גינת ירק שנעשתה בידי אדם, מפולחת בתלמים ארוכים וכהים. הטייס היה המום, מכיוון שהגינה המבודדת שראה הייתה מרוחקת יותר מ-240 ק"מ מהישוב הקרוב ביותר, ולא היה שום תיעוד רשמי של השלטונות על אנשים החיים שם.