כניסה
הרשמה לניוזלטר

ההיסטוריון, ד"ר ג'ונתן ווטרלו מאוניברסיטת אוקספורד, נבר ביומנים אישיים ובארכיונים וכתב ספר על הבדיחות וההומור תחת שלטון סטלין

דינה גורדון | 11 בפברואר 2020 | חברה והיסטוריה | 5 דק׳

זו רק בדיחה, קומרד!

כשמזכירים את המילים סטאלין או סטלאיניזם עולות מיד כמה אסוציאציות צפויות: דיקטטורה קומוניסטית, עריצות, פולחן אישיות, גולאגים, טרור, רעב המוני ועשרות מיליוני מתים. פחות סביר שיעלו אסוציאציות של צחוק והומור. אבל מתברר שבתקופה החשוכה הזו אנשים הרבו לספר בדיחות ולחבר שירים מלגלגים על המנהיגים, על תנאי החיים הבלתי אפשריים ועל תוכניות החומש שהבטיחו עתיד ורוד שמעולם לא התממש. כך עולה מספרו של ההיסטוריון והסופר ד"ר ג'ונת'ן ווטרלו It’s Only a Joke Comarade - 2018.

ווטרלו, שלימד מספר שנים באוניברסיטת אוקספורד שבבריטניה, נבר בספרי היסטוריה, ביומנים אישיים, במסמכי ארכיון ובכתבי אישום נגד כביכול מתנגדי משטר. הוא הוציא מתוכם בדיחות, שירים לגלגניים, כיתוביות על פלקטים במקומות ציבוריים ועוד שהיו נפוצים בקצת יותר מעשור הראשון לשלטונו של סטלין (1928-1941).

תמונה: Hulton Archive/Getty Images

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הנאצים נכנסו לצ'אט: החוק שמסביר את הפוליטיקה ברשת

איל לוינטר

סלע אזהרה מצונאמי
הגדר של צ'סטרטון: הקו שאסור היה לחצות

איל לוינטר

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
בארה"ב יהודים פונים למועדוני ירי; באירופה לקרב מגע

עידו פוקס

שתפו: