מוקדי הכוח שבעבר פוצלו בין ענפי משפחת המלוכה מתרכזים כעת סביב יורש העצר, שכבר מנהל בפועל את המדינה שאותה הוא צפוי לרשת. במקביל, הוא מעצב לסעודיה מדיניות חוץ עצמאית יותר, מרחיב את מעגל השותפים שלה ומציב גם בפני ישראל מציאות אזורית חדשה
יוני בן מנחם | 16 באוגוסט 2026 | גיאו-פוליטיקה | 6 דק׳
בן סלמאן עוד לא מלך, אבל הממלכה כבר נבנית בדמותו | פרשנות
ב-13 באוגוסט הורה מלך סעודיה, סלמאן בן עבד אל-עזיז אאל סעוד, על הרכבה מחדש של מועצת השרים בראשות בנו יורש העצר, מוחמד בן סלמאן.
הצווים המלכותיים שפורסמו במסגרת מהלך זה עשויים להיראות כמו שינויים מנהליים רגילים: רוב השרים נשארו בתפקידיהם, בכירים הוחלפו בכמה מוסדות כלכליים מרכזיים, ובן סלמאן קיבל מחדש את האחריות על מועצת השרים.
אלא שלהערכת גורמים מדיניים וביטחוניים בכירים, דווקא העובדה שלא התרחש שינוי דרמטי בהרכב הממשלה היא שמעניקה לצווים את משמעותם הפוליטית. הם אינם יוצרים את ריכוז הכוח סביב בן סלמאן, אלא מאשרים וממסדים אותו.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, 23 באוקטובר 2024 | צילום: NATHAN HOWARD/POOL/AFP via Getty Images
