פוטין מרחיב את האפשרויות לשימוש בנשק גרעיני בתגובה לתמיכה מערבית באוקראינה ולתקיפות על שטח רוסיה

איל לוינטר | 10 באוקטובר 2024 | גיאו-פוליטיקה | 4 דק׳

עדכון הדוקטרינה הגרעינית של רוסיה – צעד להרתעה או איום ריק שמסמן חולשה? | פרשנות

רקע

ביוני 2020 חתם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על דוקטרינה גרעינית המפרטת ארבעה מצבים בהם הנשיא רשאי להורות על מתקפה גרעינית נגד מדינה עוינת: שיגור טיל בליסטי לעבר רוסיה או בעלות בריתה; שימוש בנשק גרעיני או בנשק להשמדה המונית אחר נגד רוסיה או בעלות בריתה; תקיפה משמעותית של תשתיות חיוניות או מתקנים צבאיים ברוסיה; ותקיפה קונבנציונלית המסכנת את עצם קיומה של רוסיה.

מאז 2023 התקיימו ברוסיה דיונים בנוגע לצורך לעדכן את הדוקטרינה הגרעינית שלה. בחודש שעבר הודיע פוטין כי בעקבות ניתוח שערכו מומחים ממספר משרדים, הוא מציע לעדכן את הדוקטרינה. השינויים המוצעים כוללים הרחבת רשימת הממשלות שלגביהן רוסיה תפעיל הרתעה גרעינית, וכן הרחבת רשימת האיומים שיכולים להצדיק תגובה גרעינית מצד רוסיה.

פוטין הבהיר כי עם אישור ההצעה, יתווספו לדוקטרינה הגרעינית של רוסיה שני עקרונות מרכזיים: הראשון קובע שתוקפנות מצד מדינה לא-גרעינית הנתמכת על ידי מדינה גרעינית (כגון אוקראינה הנתמכת על ידי ארה"ב) תיחשב כ"מתקפה משותפת", העשויה להצדיק שימוש בנשק גרעיני. העיקרון השני מתייחס למידע מהימן על שיגור מאסיבי של כלי נשק התקפיים "מהאוויר ומהחלל" החודרים לשטח רוסיה. במצב כזה, אם מטוסים אסטרטגיים או טקטיים, טילי שיוט או כטב"מים יחצו לשטח המדינה, הדבר יוכל להוות עילה לשימוש בנשק גרעיני כנגד המדינה התוקפת.