"מה היה בוונצואלה לפני שהפכה למה שהיא כיום?" מאתגר אותי גנרל רוברט ספלדינג במהלך הריאיון שאני עורך איתו בוושינגטון. "היו בה נכסים בבעלות חברות זרות משגשגות", הוא משיב בעצמו. "ואז מה עשתה הממשלה שם? תפסה בכוח את הנכסים. באופן דומה, האגרוף הסיני מתהדק כעת, וככל שיתהדק יותר אפשר לצפות שהנכסים של חברות מערביות בסין ייפגעו".

ספלדינג אינו זורק סיסמאות לאוויר. אם יש דמות אחת בקהילת המודיעין האמריקנית שמבינה מה קורה מול סין – מלפנים ומאחור – זה הוא. עד לא מזמן הוא נחשב למומחה מספר אחת של צבא ארה"ב לנושא סין. בין השנים 2014 ל-2016 הוא כיהן כאסטרטג הראשי לנושא סין של יו"ר המטות המשולבים בפנטגון (היועץ הצבאי הראשי לנשיא ארה"ב). לאחר מכן הצטרף למועצה לביטחון לאומי – הגוף המייעץ לנשיא ארה"ב בנושאי מדיניות חוץ וביטחון לאומי – בתפקיד אסטרטג בכיר. בדצמבר 2017 חיבר חלק מהמסמך הנודע "אסטרטגיה לביטחון לאומי" (NSS) – שהסביר לעם האמריקני, לבעלי הברית של ארה"ב ולסוכנויות השונות בממשל מי הם אויביה של ארה"ב. לראשונה מזה שלושה עשורים הגדיר המסמך שתי אויבות ברורות: סין ורוסיה. ההמשך ידוע: ארה"ב פתחה במלחמת סחר מול סין.

"אני לא חושב שיהיה לנו הסכם סחר מול סין. זה לא הולך לקרות בקרוב", הוא מפתיע. "מתוך הביטוי Trade War אנשים נוטים להתמקד במילה הראשונה Trade שהיא סחר. אבל הנושא הוא לא באמת סחר; המלחמה הזו נוגעת בשאלה באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות. כשמסתכלים על ההיקף המלא של כל מה שסין עושה, אנו רואים שהיא למעשה מנסה לחדור למדינות המערב באמצעות פעילות כלכלית. ולכן מלחמת הסחר לא קשורה רק בסחורות המיובאות לארה"ב מסין, אלא גם בעקרונות שעליהן נוסדה המדינה שלנו. מה שמונח על כף המאזניים הן החירויות שלנו. סין הבינה כמה הפתיחות של ימינו עוצמתית, לא רק במונחים של התפתחות וצמיחה כלכלית, אלא גם ביכולת להפיץ את הנורמות הלא ליברליות שלה כלפי חוץ – לעולם".

ספלדינג, המשמש היום כחבר בכיר במכון החשיבה "הדסון", אינו נזהר בלשונו. הוא מסביר לי שהשפה הזהירה והמאופקת שבה נוקטים דיפלומטים מערביים מול סין היא בדיוק מה שיוצר בעיה גדולה יותר. "המפלגה הקומוניסטית הסינית היא ארגון מרקסיסטי-לניניסטי היברידי המשלב בתוכו אלמנטים של ברית המועצות וגרמניה הנאצית גם יחד – במובנים של אידיאולוגיה וכלכלה המשולבים יחד ומופצים בעולם באופן כמעט בלתי מורגש.

"היא מנסה לדכא כל איום על שלטונה, ועושה זאת באמצעות הפצת העריצות שלה ודיכוי חירויות – דת, חופש הדיבור ודברים מסוג זה. בשיחות פרטיות המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) אומרת לדיפלומטים שלנו: 'לא אכפת לנו אם תגידו לנו כמה אנחנו רעים במובנים של זכויות אדם או עקרונות דמוקרטיים, פשוט אל תגידו את זה בפומבי. תגידו את זה [רק] בשיחות פרטיות איתנו'".

ספלדינג מסביר שזה מה שמלמדים את הדיפלומטים האמריקנים – "אף פעם אל תתעמת עם הסינים בפומבי. תמיד תפנה אליהם בפרטי". אבל מדגיש שלמרבה הצער זה מאפשר למק"ס לשלוט בנרטיב הפומבי. "אם המק"ס אומרת, למשל, שהמפגינים בהונג קונג הם טרוריסטים, ואנחנו (הממשל האמריקני, י"י) לא אומרים שום דבר בתגובה, זה הנרטיב שיכול להתקבע בציבור וזה מחזק את המודל הסיני – שהוא מודל טוטליטרי".

"אז לא יהיה בקרוב הסכם סחר. הדרך היחידה שתאפשר להשיג הסכם שניתן לאכוף מול סין היא לדחוק את המשטר הזה החוצה. המשטר הזה הוא האויב שלך. מנגד, סין ממתינה לבחירות של 2020 בארה"ב. זה מה שהמק"ס החליטה. היא מהמרת שתוכל לגרום מספיק נזק לכלכלת ארה"ב כך שבבחירות 2020 יזכה מועמד אחר שאינו דונלד טראמפ".

איך היא עושה זאת בפועל?

"היא מנסה לקנות אחיזה בתוך הפוליטיקה המקומית של האזורים או המדינות השונות בארה"ב. זה נעשה באמצעות חברות שרכשה, מפעלים שהקימה או הסכמים מסחריים שהגיעה אליהם על אדמת ארה"ב. הסינים מסתובבים ואומרים לאנשי העסקים האמריקנים ולפוליטיקאים המקומיים 'הנשיא שלכם מקשה עלינו להמשיך להשקיע כאן' או 'זו אשמת הנשיא שכל אותם מיליארדי דולרים של השקעות [סיניות] מובטחות לא מתממשים'. אף על פי שברוב המקרים הם מעולם לא התכוונו באמת להמשיך להשקיע. אתה יכול לבדוק דוגמאות רבות בהן סין הסכימה להשקיע מיליארדי דולרים אך ההשקעות האלה מעולם לא התממשו בפועל.

"לראשונה מזה כמה עשורים ממשלת ארה"ב החליטה להגן על העם האמריקני ועל חברות אמריקניות במרחב הבין-לאומי. הסינים לא יכולים להסכים לזה – הם מרגישים שזכותם לקבל גישה מלאה לכלכלה האמריקנית, לחדשנות האמריקנית. במקום להבין שזה הרצון שלנו להגן על הריבונות שלנו, הם תופסים את זה כאילו אנחנו מנסים לשלוט במק"ס או למנוע מסין לצמוח, וזה לחלוטין אינו נכון. הנרטיב שהם מספרים לאנשים בסין הוא שארה"ב תוקפת אותם, ולכן עליהם להתגונן. הדרך הנכונה מבחינתם להתגונן תהיה לבצע רפורמות משמעותיות בכלכלה הסינית (לאפשר לחברות זרות להיכנס לסין ללא שותף סיני; להפסיק לגנוב קניין רוחני אמריקני; להקים מערכת חוק יציבה ואמינה ועוד, י"י). אבל הם אינם יכולים לעשות את זה משום שזה יגרום למק"ס לאבד קצת שליטה. ולכן הם מנסים להפעיל לחץ גדול יותר על ארה"ב.

"מי ייבחר ב-2020? לי לא אכפת. לא משנה איזה מועמד ייבחר, מוטב שיבין שהאיום המשמעותי ביותר על השגשוג והחירות העתידיים שלנו היא המפלגה הקומוניסטית הסינית".

מה יכול ממשל טראמפ לעשות כדי להדוף את ההתערבות הסינית בכלכלה האמריקנית?

"הוא יכול לעשות משהו שעדיין לא נעשה – להסביר את הקשר שבין ההתנהגות הכלכלית של סין לבין הצורך שלה לעצב את העולם בדמותה. מחלקת המדינה האמריקנית עושה בשכל כאשר היא מדברת לפעמים על זכויות אדם, על חירויות אוניברסליות – ובמיוחד כשהיא קוראת לסין לתת דין וחשבון על מצב האויגורים באזור שין-ג'יאנג בסין ומזכירה זוועות שסין מבצעת כלפי בעלי אמונות שונות. אבל היא לא קישרה את זה עדיין למערכת הגלובלית שסין יוצרת בצד הכלכלי – כאשר היא חודרת למדינות. פיננסים, מסחר, השקעות, הגירה, האינטרנט, התקשורת והפוליטיקה – כל אלה שזורים לתוך העולם שסין מנסה ליצור לעצמה".

מלחמת הסחר מגיעה לוול סטריט

ספלדינג טוען שמלחמת הסחר צפויה להתפתח בעתיד הלא רחוק לשלב חדש שבו נכסים של חברות מערביות המושקעות בסין ייפגעו, וגם השקעותיהם הפיננסיות.

"אחת הבעיות הגדולות היא שמיליארדי דולרים אמריקניים מושקעים כיום בנדל"ן בסין ובמניות סיניות (A Shares). הכספים האמריקנים זורמים לבורסות שנז'ן ושנגחאי. זה נעשה גם באמצעות רכישת תעודות פיקדון (ADR) בהונג קונג – שהן למעשה מניות של חברות סיניות המעוניינות להיחשף לקהילת המשקיעים בארה"ב. כך מיליארדי דולרים אמריקניים זורמים לסין במהלך מלחמת הסחר. וול סטריט מעודדת את זה כי היא גוזרת מההשקעות האלה קופון. אפילו קרנות פנסיה אמריקניות – המנהלות את הפנסיה שלנו – מושקעות בזה.

"אם משהו יקרה לתעודות הפיקדון האלה או לחברות הסיניות שבהן האמריקנים משקיעים יהיו לכך השלכות על כספי הפנסיה שלנו. אמנם תפקידן של רשות ניירות הערך האמריקנית ושל רשויות אמריקניות נוספות הוא לבחון את החברות הסיניות ולוודא שהמידע שהן מספקות למשקיעים הוא מידע עובדתי, שקוף ואמין. אבל בסין קיים חוק הקובע שהחברות הסיניות לא חייבות לשתף אותנו במידע הזה. אז אם לא ניתן לערוך ביקורת לחברות סיניות שבהן אנו משקיעים ולוודא שהדוחות הכספיים שלהן מדויקים, איך ניתן יהיה לדעת במה משקיעים? בעיקרו של דבר, זה המצב כרגע בנוגע לכל שוק המניות והאג"ח הסיני.

"לאחרונה היו שתי חברות בסין שבבת אחת איבדו 6.1 מיליארד דולר במצטבר (Kangmei Pharmaceutical ו-Kangde Xin Composite Material Group). הן דיווחו לשוק שיש להן מיליארדי דולרים במזומן, ואז פתאום הן פרסמו הודעה מחודשת לפיה 'איננו יודעות לאן הכסף הזה נעלם'. תאר לעצמך שחברה אמריקנית תצא בהצהרה: 'בדקנו כעת את מצב חשבון הבנק שלנו, ו-6.1 מיליארד הדולר עליהם דיווחנו – אינם נמצאים שם'. מה קרה לכסף? אף אחד אינו יודע. אם תנסה לחקור, לא תוכל, כי הנתונים שייכים לסין ואתה לא יכול לקבל אותם.

"זוכר איך נעצר הגנגסטר האמריקני המפורסם אל קפון? הוא נעצר לאחר שמישהו מצא את פנקסי החשבונות שלו. לא רק שמצאו את הפנקסים, אלא שמצאו גם את רואה החשבון שניהל אותם שחשף את המספרים המוצפנים שהופיעו בהם. הבעיה עם חברות סיניות היא שאיננו יודעים מה הם הספרים. ובניגוד לאל קפון, אפילו אם תשיג את הספרים לא תוכל להיות בטוח שהם אמיתיים. זה האופן שבו עסקים נעשים בסין כרגע. מה שסין עושה הוא בעצם להבטיח שבגבולותיה תוכל לעשות כמעט כל מה שעולה בדעתך כל עוד אינך קורא תיגר על המק"ס. כשאמריקנים רוכשים את תעודות הפיקדון האלה הם מקבלים חוברת מבריקה ובה 30 עמודים. נחש מי מפיק את זה? גורמים המקורבים למק"ס בהונג קונג ובסין. בכל יום נולד פראייר והמק"ס אוהבת את זה. זה קושר אותנו אליה".

נעבור עכשיו לנושא אחר. אתה נחשב למומחה בולט לנושא רשתות הסלולר 5G – מילת מפתח ששומעים עליה המון. סין, ובמיוחד החברה הסינית Huawei (חואה-ווי), בונות תשתיות לרשת 5G ברחבי העולם ומקדימות את ארה"ב. לאחרונה כתבת תזכיר שנוי במחלוקת בנושא שגרם להרבה אנשים להרים גבה. 

"נכון. ערכתי מחקר שעסק בשאלה כיצד אנו יכולים להקדים את סין – שמובילה במרוץ לפיתוח רשתות 5G. קודם כל, חשוב להבין שרשת 5G היא רשת שנבנתה עבור מכונות, לא עבור בני אדם. הרשת לא רק יוצרת הבדל באופן שבו אנו מייצרים אינטראקציה עם האינטרנט, אלא בעיקר באופן שבו מכונות מתקשרות עם מכונות. אם רשת 4G אפשרה 10,000 חיבורים לכל קילומטר רבוע, רשת 5G תאפשר שלושה מיליון. אבל אנחנו לא צפויים לגדול פתאום לשלושה מיליון אנשים לכל קילומטר רבוע. יש לנו די והותר קישוריות כדי שנוכל לדבר זה עם זה.

"במילים אחרות, מרבית החיבורים החדשים נועדו למכונות. חלק מהמכונות גדולות מספיק כדי לדרוס אותך, כמו רכב אוטונומי. אחרות הן קטנות יותר, כמו מצלמות. אם אירופה הובילה ברשת 2G ו-3G, וארה"ב הובילה ברשת 4G, המק"ס החליטה שהיא רוצה לשלוט ברשת 5G".

איפה הבעיה? 

"היישומים, השירותים והמודלים העסקיים שנבנו על גבי רשת 4G הגיעו כולם מארה"ב. תחשוב על שוק המובייל, למשל. באמצעות שילוב של רשתות 4G והטלפון החכם הצליחו לקום חברות כמו Uber ו-Airbnb ששינו את האופן שבו העולם פועל. אבל חשוב מכך, הטכנולוגיה שעמדה בבסיס הרשת הושתתה ברובה על ערכים מערביים. מה זה אומר? האייפון, למשל, נבנה על ידי חברה אמריקנית בתור מכשיר מוצפן. הוא אמור להיות מכשיר המגן על הפרטיות שלך. כמובן, כשאפל הוסיפה את iCloud (שמירת קבצים ב"ענן") נוצרו המון בעיות בטיחות, כי ברגע שאתה מעביר את המידע שלך לענן למישהו יש הזדמנות לגנוב אותו משם. אבל לפחות בכל הקשור למכשיר עצמו – לאייפון – מדובר במכשיר שנבנה כך שהחומרה והתוכנה משולבים יחד ומוצפנים, והמידע מאובטח. בנתה אותו חברה אמריקנית המקדשת את הפרטיות.

"סין ראתה שהמערב שילב את ערכיו לתוך הבסיס הטכנולוגי של המחשוב הנייד, ולכן החליטה שברצונה לשלוט ברגולציה ובבסיס הטכנולוגי המניע את עולם ה-5G. מטרתה היא לשלול לחלוטין את ערך הפרטיות. החוק הסיני קובע כי על מערכת הביטחון בסין לקבל את כל המידע שקיים בשרתים ובמחשבים של החברות הסיניות ושל האזרחים. לכן הם צריכים גישה לכל הרשתות והמחשבים. הם צריכים להתקין בהם דלתות אחוריות. בחומרה וגם בתוכנה. וליצור חלופה לאייפון בדמות הסמארטפון של חואה-ווי – Huawei Mate 10.

"באופן בסיסי קיימות שתי מערכות מרכזיות הנמצאות כיום בקונפליקט: האחת היא 'הרגולציה הכללית להגנה על מידע' (GDPR) באיחוד האירופי – שהיא אוסף של הוראות מחייבות שאישר הפרלמנט האירופי ב-2018 כדי להגן על הפרטים האישיים שלנו הנשמרים בחברות ובגופים עסקיים באזור האיחוד האירופי; והשנייה היא חוק ביטחון הסייבר של סין שנכנס לתוקף ב-2017 המתנה את הפעילות של חברות בסין, בהן גם חברות זרות, במסירת מידע פרטי וטכנולוגיות לידי הרשויות הסיניות אם יתבקשו לעשות כך".

החוק נותן גישה מלאה למפלגה הקומוניסטית הסינית? 

"גישה מלאה. אבל העניין הוא כזה: הבעיה כרגע היא שהיכולת שלנו לחוקק חוקים במערב עברה את היכולת שלנו לאכוף אותם במרחב הדיגיטלי. במילים אחרות, GDPR הוא חוק שאינו ניתן לאכיפה באיחוד האירופי במובן הדיגיטלי. תראה מה עושה גוגל, מה עושה פייסבוק – הן ממשיכות לאסוף ולשמור מידע פרטי עלינו ולהשתמש בו. ההתנהגות שהחוק ניסה לעצור עדיין נמשכת. זה מפני שזה בלתי ניתן לאכיפה.

"אבל בניגוד למצב בעולם, סין בונה את מנגנון האכיפה שלה בתוך הטכנולוגיה, ולכן היא יכולה לאכוף אותו. היא יכולה לאכוף אותו ברמת הרשת והמכשיר. סין הבינה שרק לחוקק חוק זה לא מספיק בעולם הדיגיטלי ולכן היא משתלטת על המבנה הטכנולוגי התשתיתי. היא צריכה שתהיה לה היכולת להסיט נתונים, לפענח נתונים, לפקח על מה שקורה, ואם היא צריכה, שתהיה לה גם היכולת לדכא את חופש הדיבור. אתה צריך שתהיה לך היכולת להשפיע על אוכלוסיות שלמות ועל אינדיבידואלים. האם יש דרך חזקה יותר לעשות זאת מאשר מערכת 5G ההיפר-מקושרת המאפשרת לך גישה למכשירים, המאפשרת לחברות שלך להשיג דומיננטיות בתחום המסחר האלקטרוני (e-commerce) ובתחום המעקב ואיסוף הנתונים?"

האם עד כדי כך פשוט לשלוט בתעבורת המידע ברשת 5G? 

"כן. כשסין עושה זאת במדינות המערב הרעיון הוא לאסוף כמה שיותר נתונים עליך, מה שמכונה "ביג דאטה". אתה אוסף את זה גם דרך הרשתות החברתיות. זה מבוצע באמצעות בינה מלאכותית ונעשה לכל אורך רשת 5G. אם אתה הבעלים של הרשת ושל המכשירים תוכל להגיע לרמת דיוק גבוהה במיוחד באיסוף המידע. הפרסונה הדיגיטלית שלך תספק להם תובנות על מי שאתה כאדם, מה תחומי העניין שלך, מה מניע אותך. כשאמזון עושה שימוש במידע הזה היא מגבירה את כמות מכירות הספרים או המוצרים; כשפייסבוק עושה שימוש במידע הזה היא גורמת לך להישאר יותר זמן מחובר אליה; אבל כשסין עושה זאת, היא פועלת בדרכים המועילות למשטר שלה".

כלומר, כאשר סין עושה זאת זה הופך לנשק בידיו של משטר טוטליטרי. 

"בדיוק. אם חושבים על זה, GDPR הוא מעין 'שירת ברבור' של הדמוקרטיות הליברליות. ה-GDPR כוון נגד חברות ה-FANG: פייסבוק, אמזון, נטפליקס וגוגל. המטרה הייתה למנוע מהן את היכולת להשתלט על המידע שלך. אבל מה שמגיח כעת הן ענקיות האינטרנט הסיניות הידועות בראשי התיבות BAT: באידו, עליבאבא וטנסנט (Baidu, Alibaba, Tencent). אם היום אתה יכול לפנות לגוגל ולתבוע ממנה פיצויים כי היא נמצאת במדינה המצייתת לשלטון החוק, לא תוכל ליצור קשר עם חברות ה-BAT ולתבוע מהן פיצויים, כי הן נמצאות במדינה שאיננה מקיימת את שלטון החוק. אם תבחן את כל התביעות שהוגשו נגד חברות סיניות בארה"ב – הפיצויים מעולם לא נגבו. או שהם יושבו מחוץ לכותלי בית המשפט או שלתובע פשוט נגמר הכסף בניסיון לתבוע אותן, כי לחברות הסיניות יש גישה לקופת המדינה של סין. במילים אחרות, אירופה לא תצליח לגרום לחברות ה-BAT לציית לחוקי ה-GDPR. ומה שמדאיג עוד יותר הוא שאם סין תשיג שליטה על רשתות 5G, כבר לא ישנה יותר מה אומרות תקנות ה-GDPR, כי הדלתות-האחוריות יאפשרו למפלגה הקומוניסטית לעשות כל מה שהיא רוצה עם המידע".

קיימות חברות סיניות פרטיות הטוענות שאינן תלויות במשטר הסיני, כמו חואה-ווי, שהיא חברת הטלקום הגדולה בעולם. מה דעתך על כך? 

"למפלגה הקומוניסטית הסינית יש שליטה מוחלטת על המדינה, כולל על כל החברות בסין".

כלומר, אתה לא מאמין למנהלי חברות האומרים "המשטר לא יכול לומר לי מה לעשות".

"ברור שלא. הנה דוגמה: ראש האינטרפול – המשטרה הבין-לאומית שמושבה בצרפת – נעלם לפתע במהלך ביקור בסין מבלי שאיש ידע על כך. הוא היה סיני, הוא היה ראש האינטרפול, ולקהילה הבין-לאומית אין מושג מה קרה לו. נחש מה? הוא עבר טיהור על ידי הממשל. אתה חושב שמייסד חואה-ווי לא יכול לעבור טיהור או שכל אדם אחר בסין לא יכול להיעלם בלי משפט? כמובן שכן, זו המערכת שלהם. הריבון בסין הוא לא ממשלת סין. הריבון הוא המפלגה הקומוניסטית הסינית. ההחלטות בסין לא מתקבלות על ידי הממשלה, אלא על ידי המק"ס. הממשלה רק מוציאה לפועל את החלטות המק"ס. כשאנשי מחלקת המדינה האמריקנית נפגשים עם עמיתיהם בסין, הם לא נפגשים באמת עם הריבון".

אז מה הפתרון לשליטה של חואה-ווי או המק"ס בפיתוח רשתות 5G?

"צריך לחזור לנקודת ההתחלה הטכנולוגית. כך נבין שכל החלטה טכנולוגית שקיבלנו עד היום נבעה מהרצון להשיג יותר קישוריות, מהירות וגמישות. אבל כדי לשמור על מהירות, גמישות וקישוריות, התפשרו על אבטחה. לאחר מכן כל אבטחה שניסו להוסיף הייתה רק טלאי של תוכנה (Patch) שבסופו של דבר עתיד להיכשל.

"המחקר שלי הראה שכדי שנוכל להקדים את סין במרוץ ל-5G אנחנו צריכים ללכת אחורה ולשנות כל אחת מהחלטות הפיתוח האלה. אספקת החשמל לרשת, טכנולוגיית הממשק – את כל אלה צריך לפתח מחדש מהיסוד כך שתהיה לנו אבטחה. למרבה המזל, כל העבודה הזאת נעשית בחברות אמריקניות ובאוניברסיטאות ובמעבדות פיתוח בארה"ב. כל מה שנדרש הוא שמישהו יחליט להרכיב אותם ביחד וכך לעצב את האינטרנט מחדש.

"כפי שלעולם לא נרשה לטנקים סיניים לנסוע במורד הכבישים המהירים שלנו המקיפים את וושינגטון, כך אנחנו לא צריכים להרשות לצבא סין לשוטט ברשתות שלנו בלי רישיון. מכיוון שלא תכננו את הרשת באופן שימנע זאת, אין לנו דרך לעצור אותם מלבד לתכנן מחדש את המערכת. כאמור, אתה לא יכול רק להוסיף תיקון לחוקה ולומר 'ובכן, אנחנו רוצים אינטרנט שלא יתנהג כמו המערב הפרוע ולא יאפשר לכל היריבים שלנו לפלוש פנימה ולהשפיע עלינו או לגנוב את הקניין הרוחני שלנו'. זה לא יעבוד. זה לא ניתן לאכיפה.

"התיקון השני לחוקה האמריקנית מעניק לאזרחי ארה"ב את הזכות להתנגד לממשלה אם היא תהפוך אי פעם לעריצה. אבל אם אתה חי בעולם שבו אינך יודע שאתה מדוכא או שאינך יודע מי מדכא אותך, במה זה יועיל? עדיין לא הסתגלנו או הגענו להבנה שאם לא נאבטח את האינטרנט שלנו, כל החירויות היקרות שאנו מכירים פשוט יילקחו מאיתנו. לא משום שמישהו יבוא ויפלוש אלינו עם צבא, אלא משום שהם יישחקו בהדרגה, כי היכולת שלנו להבין מה באמת קורה תוסתר מאיתנו. בעולם הדיגיטלי הסמארטפון שלך יודע עליך יותר מכפי שתוכל אי פעם לדמיין".

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן