כ-1,200 משתתפים באירוע ״הארגז״ של אפוק: אמנות השכנוע וההשפעה

מה גורם לאדם להשתכנע? האם אלה המילים שאנחנו בוחרים, שפת הגוף שלנו, היכולת להבין מה עובר בראשו של האדם שמולנו – או אולי דווקא האופן שבו אנחנו עצמנו חושבים ומקבלים החלטות?

ב-6 בספטמבר 2026 התמלא אולם סמולרש באוניברסיטת תל-אביב בכמעט 1,200 משתתפים, שהקדישו יום שלם במענה לשאלות האלה, באירוע נוסף בסדרת אירועי "הארגז" של מגזין אפוק, שהפעם הוקדש לנושא "אמנות השכנוע וההשפעה". שישה מומחים מובילים עלו על הבמה עם הרצאות מרתקות שכללו פרקטיקות של קבלת החלטות, יצירתיות ויוזמה, משא ומתן, שפת גוף, הבנת המוח, טכניקות השפעה וכלים מתקדמים לשימוש ב-AI.

"הארגז" הוא סדרת אירועים מקצועיים של מגזין אפוק, שכל אחד מהם מוקדש לנושא מרכזי אחד ומרכז ליום אחד מומחים מובילים בתחום. הרעיון הוא לא להסתפק בהרצאות מעוררות השראה, אלא לבנות יום שמעניק למשתתפים אסטרטגיות, שיטות וכלים מעשיים שאפשר ליישם באופן מיידי.

ההרצאות אינן "הרצאות מדף": הן נבחרות, מזוקקות ומותאמות במיוחד לנושא האירוע ולקהל.

האירוע הנוכחי נבנה כולו סביב השאלה: כיצד להבין טוב יותר את האופן שבו אנשים חושבים, מקבלים החלטות, נותנים אמון ומשתכנעים – וכיצד להשתמש בהבנה הזאת כדי לתקשר, לנהל משא ומתן, להציג רעיונות ולהשפיע בצורה אפקטיבית יותר.

על הבמה עלו בזה אחר זה, מומחה ההשפעה והסוגסטיות נמרוד הראל; ד"ר חיים שפירא, שעסק במשא ומתן; ד"ר אייל דורון, שהתמקד בחשיבה יצירתית; חוקר המוח וקבלת החלטות ד"ר תומר בקלש; מומחה הסייבר וה-AI מני ברזילי; ומומחית לשפת הגוף דורית עוזיאל.

"הרעיון שמאחורי 'הארגז'", מסביר קוסטה לוקשב, מנהל האירוע וסמנכ"ל סחר במגזין אפוק, "נולד מהרצון להוסיף לתוכן של המגזין ממד פרקטי ויישומי לחיים העסקיים".

"הארגז קם במטרה לתת לקהל שלנו עוד תוכן איכותי, אבל גם מעשי – כזה שהמשתתפים יכולים לקחת וליישם בחייהם המקצועיים. לתת להם 'ארגז כלים', כשם האירוע", הוא אומר.

"המשתתפים מקבלים בתחילת היום מחברת שבה מופיעות הנקודות המרכזיות מכל הרצאה, לצד מקום לכתיבת תובנות ורעיונות שעולים במהלך היום", מספר לוקשב. לדבריו, אף שרוב המרצים מוכרים ומופיעים בקביעות בפני קהל, ההרצאות נבנו והותאמו במיוחד לאירוע. "המטרה היא לא להסתפק בטעימה או בהשראה כללית, או להציג הרצאות של מומחים שמנסים למכור לקהל קורס המשך, אלא לתת למשתתפים את הפרקטיקה המלאה, עם כלים שאפשר להתחיל להשתמש בהם ברגע שאתה יוצא מהדלת של האולם".

 

אורן נחמיה, מנהל תחום השירות הלאומי-אזרחי במשרד לביטחון לאומי, מספר שהוא מגיע לאירועי אפוק כבר שנים. "היה יום מעולה, מאורגן. הרצאות מתוקתקות שנותנות הרבה כלים, וזה מה שאני אוהב באפוק", אמר. "אני באפוק כבר הרבה שנים ולא מפספס שום אירוע – לא ערבי גאלה ולא ימי 'ארגז'. זה אחלה: גם לנקות קצת את הראש וגם לקבל כלים".

ומה היה אומר למי שלא הגיע? "שהוא הפסיד. שהוא הפסיד לגמרי, ובפעם הבאה הוא חייב לבוא".

כשלאינטואיציה פתאום יש שם

אחד הדברים המעניינים ביום כזה הוא שכלי אינו חייב להיות חדש לחלוטין כדי להיות שימושי. לפעמים הערך נמצא דווקא בכך שמישהו לוקח דבר שאנחנו כבר עושים באופן אינטואיטיבי – ונותן לו מסגרת, שם ושיטה.

עוזי בראייר, מנכ"ל סטארט-אפ בתחום ההנעה הרקטית, תיאר זאת כך: "הרבה דברים שעשינו בצורה אינטואיטיבית עכשיו מקבלים מסגרת, כלים והגדרות". לדבריו, הדבר נכון לשפת גוף, לכלי AI וגם למשא ומתן ולניסיון לשכנע אדם אחר.

אמנון שומרון, ממשרד הפרסום, האסטרטגיה ויחסי הציבור זליגר-שומרון, סיכם את האירוע במשפט אחד: "האירוע פותח את הראש. הוא משאיר אחריו מחשבה גם מעבר למפגש עצמו. זו כבר פעם שנייה שאני פה, וכנראה שגם בפעם השלישית אנסה להגיע".

מיכל ליפשיץ, מגשרת ותיקה המלמדת גם גישור, מצאה את עצמה במהלך ההרצאות עושה פעולה דומה: לוקחת רעיונות שעלו על הבמה ומנסה מיד לתרגם אותם לחדר המשא ומתן ולכיתה. "פתאום אתה יכול לתת לדברים שאתה עושה ביום-יום שם, להבין אותם יותר, וגם להעביר את זה לאחרים", אמרה.

עבור ליפשיץ, יש ערך גם בעצם ההחלטה לעצור ולהקדיש יום ללמידה. "זו מתנה. לקחת הפסקה רגע בחיים, להתנתק לשנייה מכל הרעש מסביב ולהגיד: 'אני נותן משהו לעצמי'".

אריק עדיקה, הבעלים של סוכנות הביטוח פרוביט, הדגיש את הצד המעשי. "ההרצאות מדויקות ונותנות כלים. ההרצאה האחרונה על AI היא חובה לכולם. אני ממליץ בחום", אמר.

"זה אירוע מאוד איכותי ומושקע, עם מרצים מאוד טובים, שהייתי הולך לראות כל אחד מהם בנפרד. אבל כאן מרכזים לך יום העשרה – יום שבו אתה קצת יוצא מהשגרה ופותח את האופקים. אני ממליץ לכל בן אדם לבוא".

גם עפרה מירוז, מנהלת סניף בבנק דיסקונט, ממליצה למי שמתלבט אם להגיע לאירוע כזה, "לעשות אתנחתה מהיום-יום, להירשם ולבוא, כי זה מוציא אותך מהקופסה".

להוציא מנהלים מהאוטומט

רבים מהמשתתפים הגיעו מעולמות שבהם השפעה אינה רעיון תיאורטי, אלא חלק מהעבודה היומיומית: מנכ"לים, מנהלי מכירות, שיווק ומוצר, עורכי דין, אנשי נדל"ן ומנהלי צוותים. כמה מהחברות והארגונים אף הגיעו בקבוצות שלמות.

חלי טל, מנהלת משאבי אנוש בשירותי בריאות מאוחדת, הגיעה עם קבוצת מנהלים מתוך מטרה ברורה. לדבריה, היא הרגישה שהשגרה שחקה במידה מסוימת את הסקרנות ואת התעוזה שלהם, ורצתה "להחזיר להם את הניצוץ".

הם נכנסו לאולם סקפטיים למדי, היא מספרת, בתקופה עמוסה ומורכבת במיוחד בעבודתם – אבל יצאו ממנו בתחושה שחוו "משהו שלא חווינו עד היום".

"עם התשוקה, עם הרעב, עם המוטיבציה, עם הניצוץ בעיניים שחזר להם. זה בדיוק מה שרציתי שיהיה למנהלים", אמרה. "אני כמובן אגיע לכאן עם צוותים אחרים, כי ראיתי מה זה עשה. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים היום: להעיר את התשוקה שבפנים".

מנקודת מבטה כמנהלת משאבי אנוש, היה יתרון נוסף לרוחב היריעה של האירוע. "יש פה הכול על במה אחת", אמרה. "אם אני בונה תוכנית עבודה, אני רוצה לתת להם את היכולת לנהל משא ומתן, אני רוצה את ההשפעה, אני רוצה את החשיבה מחדש, את ה-AI. הכול היה לי פה. מה שאני בונה לשנה שלמה היה לי על במה אחת".

לצד הכלים המעשיים, חזר בשיחות עם המשתתפים רעיון נוסף: עצם האפשרות לפנות יום מתוך שגרת העבודה, להשתיק לרגע את הרעש – ולחשוב.

חגית פאר, יו"ר נעמת ונשיאת נעמת העולמית, אמרה: "אני שמחה שאנשים מגיעים לכאן, בוחרים בעצמם ומקדישים לזה את הזמן כדי לעשות את השינוי, כדי לחשוב אחרת, כדי לפרוץ את גבולות המחשבה".

"לא פשוט לצאת מהשגרה היום-יומית, לנתק את הטלפון", הוסיפה. "אני יודעת שמחכות לי הרבה מאוד הודעות, הרבה מאוד מיילים וטלפונים לחזור אליהם, ואני שמחה שעשיתי את זה".

מבחינתה, עצירה כזאת אינה בריחה מהעשייה, אלא דווקא השקעה בה. "אני חושבת שגם בתוך כל הכאוס שאנחנו נמצאים בו ובתוך היום-יום, אין לנו את הזמן הזה לעצור רגע, לנשום ולשמוע משהו אחר, לקבל קצת כלים ולהיות פה, להשקיע בעצמנו. ההשקעה הזו גדלה. אלה אדוות שגדלות וגדלות ומשפיעות על הרבה מאוד אנשים אחרים".

ולמי שמתלבט אם לפנות יום ולהגיע, פאר מציעה תשובה פשוטה: "אני ממליצה לכולם: לא קורה כלום. העולם ממשיך להתקיים, מקום העבודה נשאר. תעצרו רגע, בואו, תשמעו את הדברים, קחו כלים וצאו מפה אנשים אפילו טיפה אחרים, עם חשיבה אחרת".