כניסה
הרשמה לניוזלטר

בסוף אוקטובר האחרון פורסם מחקר מעניין שהוביל פרופ’ אלי פינקל מאוניברסיטת נורת’ווסתרן (אילינוי). פינקל ושותפיו ניתחו…

איל לוינטר | 13 בדצמבר 2020 | טור עורך | 3 דק׳

קצת יותר נחמדים

בסוף אוקטובר האחרון פורסם מחקר מעניין שהוביל פרופ' אלי פינקל מאוניברסיטת נורת'ווסתרן (אילינוי). פינקל ושותפיו ניתחו עשרות מחקרים שנערכו מאז שנות ה-70 ועד זמננו, והגיעו למסקנה כי הקיטוב הפוליטי שאנו חווים היום הוא הגדול ביותר שהיה בחמישים השנים האחרונות. הכעס שיש לאנשים כלפי אנשים מהצד הפוליטי המנוגד, גדול יותר מהחיבה שיש להם כלפי אנשים מהצד הפוליטי איתו הם מזדהים. בעוד רגשות החיבה נותרו לאורך השנים חמים יחסית, רגשות הקור כלפי הצד השני נעו מפושר לצונן ואף לקפוא. קפוא כל כך – שהם עולים על רגשות החום ויוצרים שנאה יוקדת.

"הדברים נעשו חמורים בהרבה בעשור האחרון, ואין שום סימן שהגענו לתחתית", אמר פרופ' ג'יימס דרוקמן, אחד השותפים למחקר. "אנשים מאמינים שהמפלגה השנייה קיצונית מבחינה אידיאולוגית, קרבית ועוינת".

מחקרם אמנם התרכז בפוליטיקה האמריקנית, אך בישראל נראה כי הקיטוב הפוליטי לא פחות גדול, אם כי קיימים הבדלים ברורים בפוליטיקה של המדינות. על פי המחברים, בבסיס השנאה והקיטוב פועלים שלושה אלמנטים פסיכולוגיים. הראשון הוא "האחר" – הנטייה לראות את הצד הפוליטי הנגדי כשונה מהותית מאיתנו; השני הוא הנטייה לא לבטוח בצד השני; והשלישי הוא הנטייה לראות את הצד השני כלא מוסרי. אבל השאלה המעניינת היא מה הוביל לכך, וכאן מזהים החוקרים שלוש סיבות עיקריות:

שתפו: