כניסה
הרשמה לניוזלטר

סקר פשוט שערכתי בקרב ישראלים שאני מכיר הראה ש-90 אחוז מהם בטוחים שהם יודעים את התשובה…

איל לוינטר | 10 בפברואר 2019 | טור עורך | 2 דק׳

טור עורך גיליון 318: גיליון תעלומות

סקר פשוט שערכתי בקרב ישראלים שאני מכיר הראה ש-90 אחוז מהם בטוחים שהם יודעים את התשובה הברורה מאליה לשאלה הבאה: "כמה בניינים נפלו בפיגועי התאומים ב-11 בספטמבר 2001 במרכז הסחר העולמי?" כמה אתם חושבים שנפלו?
כמו מרבית האנשים, גם אני סולד מסיפורים שאינם מעוגנים בעובדות מדעיות. אם תספרו לי סיפור שמריח כמו תיאוריית קונספירציה, אתרחק ממנו כמו מאש. יש במעשה הזה היגיון שאין צורך להרחיב עליו, אבל גם בעיה. הבעיה מתחילה כשבשם ההיגיון אני פוסל כל סיפור שאינו עובר את "תחום המתקבל על הדעת" במוחי, המכתיב גבולות גזרה ברורים: מה יכול להיכנס ומה לא.
ב-11 בספטמבר 2001 לא נפלו שני בניינים במרכז הסחר העולמי בניו יורק, כפי שרוב האנשים חושבים, אלא שלושה. הבניין השלישי, שגובהו 47 קומות ונקרא "בניין 7" (WTC7), שוכן במרחק מגרש פוטבול מהבניין השני שצנח בעקבות המתקפה, והוא קרס כמה שעות אחריו. אף מטוס לא התרסק לתוכו. אלא שלפי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) שפרסם חקירה רשמית בעניין, הבניין נפל כתוצאה משריפה שהחלישה את יסודות המתכת שלו וגרמה לו לצנוח. השריפה נגרמה מהריסות שספג בעת התמוטטות הבניין השני.
כעת, בואו נמתח את "תחום המתקבל על הדעת" שלנו עוד קצת ונוסיף עובדה חדשה לסיפור: לאורך ההיסטוריה המודרנית לא היה בניין משרדים אחד עשוי בטון ופלדה שנפל כמו דומינו משריפה (לפי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה).
כידוע, מוטות פלדה המחזיקים בניינים יכולים להתעקם ולאבד מכוחם בעקבות חשיפה ממושכת לחום גבוה. אבל בניינים שבהם משתוללת אש לא קורסים אף פעם עד היסוד, אלא הופכים ללא שמישים או שקורסים רק בחלקם ונשארים לעמוד. לא היה מקרה אחד שבו בניין קרס כמו דומינו משריפה. לשם המחשה, ב-1991 בער במשך 18 שעות בניין משרדים בן 38 קומות בפילדלפיה (One Meridian Plaza) מבלי שקרס. הבניין הפך ללא שמיש. בניין 7, לעומתו, בער רק במשך שבע שעות, לפני שצנח בדיוק כפי שצנחו שני המגדלים הקודמים שנפגעו ממטוסים. האם האש שגרמה לו לבעור הייתה חזקה יותר מהאש שגרמה לבניינים גבוהים אחרים בהיסטוריה לבעור? לא (לפי הדו"ח של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה). אם כן, האם שריפה באמת גרמה לו ליפול? האם תפנו לבדוק זאת או שתפסלו מיד את הסיפור כתיאוריית קונספירציה?
הגיליון הנוכחי עוסק בתעלומות מסוגים שונים, חלקן נפתרו לאחרונה ואחרות נותרו עדיין באפילה, אך הציבור כמעט ולא שמע עליהן ועל הסיפורים המרתקים שמאחוריהן. במסגרת הגיליון המיוחד הזה ראיינו והבאנו את סיפורם של חוקרים ואנשי מקצוע מהטובים בתחומם, כמו ראש החוג לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד העוסק בגילוי חייזרים; הסוכן הסמוי הבכיר של האף-בי-איי בתחום האמנות שהחזיר יצירות אמנות גנובות בשווי מאות מיליוני דולרים; הסַפָּר שהמציא חומר מיוחד המסוגל לשרוד פיצוצים גרעיניים; בלש המשטרה בפנסיה החוקר את היעלמותם המסתורית של אנשים מפארקים בארה"ב; הסטטיסטיקאית שהשתתפה בפרויקט "סטארגייט" של הממשל האמריקני שערך ניסויים עם אנשים בעלי יכולות על טבעיות, ועוד רבים וטובים.
הכתבות בגיליון ממחישות עד כמה כדאי לשאול שאלות ולחקור את המציאות החברתית והקיומית שלנו בעיניים חדשות וסקרניות – כי אולי נגלה דברים חדשים, או לפחות נדע שקיימת תעלומה שצריך לפתור ושאולי, לעולם לא תיפתר.
אני מקווה שאחרי שתקראו את הגיליון הזה תמשיכו לישון טוב בלילה.

איל לוינטר,
עורך ראשי, אפוק טיימס ישראל

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כוחות של תקווה

איל לוינטר

בחודש האחרון השתנו חיינו. איבדנו בבת אחת הרבה אנשים אהובים ויקרים – ילדים, נשים וגברים, וצפינו במספר חסר תקדים של אנשים תמימים נלקחים בשבי על ידי אויב אכזר. רמת הרשע שאפיינה את מעשי הטבח הייתה מצמררת, ונדמה היה שנלקחה

להתבונן עמוק וישר יותר

איל לוינטר

אחת הפרקטיקות הנפוצות בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית ובתקשורת העולמית בכלל, היא איסוף סלקטיבי של ראיות, עובדות או חצאי אמיתות בנושא מסוים, כך שיתאימו להנחת המוצא של הכותבים או של גוף התקשורת המציג אותם. כאשר

להסביר את הבלתי מוסבר

איל לוינטר

סיפור עממי שעבר בדורות מספר על סמוראי קשוח וחזק הניגש לזן מאסטר השקוע במדיטציה עמוקה. בחוסר נימוס ובחוסר סבלנות, הוא מרים את קולו ואומר למאסטר: "אם אתה חכם כל כך, תסביר לי את טבעם של גן העדן והגיהינום". המאסטר פוקח את

מה שולט בנו?

איל לוינטר

ניתן לחלק היום את החברה הישראלית, באופן גס, בין אלה הרוצים תרבות מסורתית ובין אלה המעוניינים בתרבות ליברלית. קונפליקטים וויכוחים רבים מתחוללים על רקע זה, ונדמה כי זה לב העניין. אלא שמאחורי הקלעים, מבלי ששמנו לב, משתלטת

מה לא בסדר עם העולם?

איל לוינטר

ב-1910 החליט העיתון הבריטי The Daily Herald (שכבר לא קיים היום) להזמין את קוראיו לשלוח תשובות לשאלה "מה לא בסדר עם העולם?" השאלה הייתה זהה לכותרת של ספר חדש שהתפרסם באותה תקופה, אותו כתב העיתונאי והסופר המפורסם ג.ק. צ'סטרטון[ref]G.K

שחור או לבן, בלי אמצע

איל לוינטר

לאחרונה זה נפוץ ברשתות החברתיות, בערוצי הטלוויזיה ובכנסת – דיאלוג שאמור להתנהל ברציונליות גולש להתלהמות ולמתקפות אישיות ברגע שנקודות המבט מתנגשות. השיח מתחמם והכעס משתלט. אנשים פוגעים זה בזה, הורסים זה את זה, ואף

שתפו: