טור עורך גיליון 312: יוהרה מודרנית

מעולם לא היינו מודרניים ומתקדמים כמו בתקופה הנוכחית. אף פעם לאורך ההיסטוריה לא הייתה לנו בינה מלאכותית המסוגלת לייעץ איזו החלטה כדאי לקבל; אפליקציות המאפשרות לנו בלחיצת כפתור לתקשר עם כל אדם על כדור הארץ; תוחלת חיים שהולכת ועולה בזכות רפואה המצילה מיליונים מדי שנה; ויכולת ללמוד כמעט כל נושא באמצעות האינטרנט.

מספר חוקרים, כמו פרופ' סטיבן פינקר מאוניברסיטת הרווארד (מחבר הספר The Better Angels of Our Nature, 2011) אף טוענים כי למרות בעיות ההגירה, הטרור והתחממות כדור הארץ – עקב זיהום הסביבה, מעולם לא היה עידן שליו, משגשג ומתקדם מזה בתולדות ההיסטוריה האנושית. מאה השנים האחרונות אמנם היו רוויות אלימות, אבל מבחינה סטטיסטית כמות ההרוגים בקונפליקטים אלימים למעשה ירדה, בהשוואה לעבר.
אולם, יש כיום חוקרים אחרים המאמינים שהקִדמה וההסתמכות על המדע הובילה את האנושות לשכוח היבט חשוב מהחוכמה שהייתה לה. המודרניזציה גרמה לאנשים לחיות בסוג של יוהרה, והשכיחה מהם את העובדה שהם חלק ממשהו גדול יותר מהם עצמם.
בגיליון הזה נתמקד בכמה חוקרים שהחליטו להביט לאחור, אל תקופה שבה לא הייתה טכנולוגיה מתקדמת, אבל הייתה חשיבה מורכבת שראתה כל אובייקט, והתייחסה לכל שאלה כחלק ממכלול גדול יותר של דברים. לטענתם, חוסר היכולת לראות את האדם ואת הדברים שהוא יוצר כחלק בלתי נפרד מהיקום שיצר אותו, מובילה את האנושות למבוי סתום.