כמו רבים אחרים, גם אני חונכתי מגיל צעיר להיות אינדיבידואל. בגיל שמונה הצטרפתי לחוג שחייה –…
איל לוינטר | 16 ביולי 2018 | טור עורך | 2 דק׳
טור עורך גיליון 311: מהו צוות מנצח?
כמו רבים אחרים, גם אני חונכתי מגיל צעיר להיות אינדיבידואל. בגיל שמונה הצטרפתי לחוג שחייה – ספורט שכל מהותו הוא ביצוע אינדיבידואלי. ככל ששאיפות ההצלחה האישית שלי התחזקו, כך הפך החוג לספורט מקצועני ובגיל 11 כבר התחריתי באליפויות בארץ ובחו"ל. המטרה הייתה לנצח אחרים.
בית הספר לא היה שונה מכך. עודדו אותי ואת חבריי להשיג ציונים גבוהים, למטרת שיפור אישי. לפעמים הציונים אף נמדדו ביחס לאחרים. בשעות בית הספר נהגתי לבלות זמן רב בספרייה, לבדי, בחיפוש אחר מקורות ידע ועולמות חדשים. בדיעבד, אני מבין כעת, שכל הידע שצברתי שם נבע, שוב, מתוך שאיפה לשיפור עצמי, אינדיבידואלי.
כמובן שהיו לכך היבטים חיוביים. כל זה הקנה לי ביטחון וגיבש את האופי שלי. אבל כשהתחלתי את החיים האמיתיים, התפיסה הזו לבדה פשוט לא עבדה. כשהגעתי ליחידה קרבית בצבא והייתי צריך לעבוד בשיתוף פעולה כחלק מצוות, או בהמשך כשהייתי צריך לנהל צוות של כתבים, התפיסות שהושרשו בי אף החלו להפריע. שום דבר שלמדתי לא הכין אותי ליכולות האמיתיות שנדרשתי להן: היכולת לשתף פעולה, ליצור קשרי אמון בקרב אנשים, לפתור קונפליקטים, להיות תלוי בתוצאות הביצועים של חברי הצוות, וכו'.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
