טור עורך גיליון 305: אסטרטגיה, טקטיקה ואמונה

אף על פי שהטיף לעיקרון נכון, הוא עצמו נפל בו פעמים מספר. למשל, כשאמר בתדרוך שבועי לכתבים (2003) שהמשטר הצפון קוריאני המדכא, המושל באנשים החיים בפחד וברעב, "יוכל לזכות לכבוד ולתהילה בעולם, אם רק יוותר על שאיפות הגרעין שלו". האם משטר רצחני כלשהו ראוי "לזכות לכבוד בעולם" אם רק יוותר על שאיפות הגרעין שלו?
גם יריבו בעימות, הסנאטור ג'ון קרי, נפל בעיקרון הזה כאשר כיהן בתפקיד מזכיר המדינה בממשלו של הנשיא אובמה. קרי לחץ יד למנהיגים שידיהם מגואלות בדם, כמו מועמר קדאפי (לוב), סלבה קיר (דרום סודן) ואחרים שרצחו רבבות, וקיבל אותם בזרועות פתוחות ובחום – בניגוד לערכים שלהם הטיף. אפילו כשאויבי העולם החופשי הגדירו את עצמם באמצעות התנגדות למדיניות הליברל-דמוקרטית ולזכויות האדם, שארה"ב סימלה, המשיך קרי לשתף איתם פעולה ואף סיפק לאויבים אלה נשק ובמקרים מסוימים גם כסף. גם אם המהלכים האלה היו אסטרטגיה מתוכננת שמטרתה לגרום להם להשתנות בהדרגה, הייתה בכך נטישה של ערכי יסוד מוסריים.