אנחנו חיים בעידן של "פתרונות מהירים" לבעיות שלנו. אם אדם משמין הוא כבר לא חייב לשנות…
איל לוינטר | 27 במרץ 2018 | טור עורך | 2 דק׳
טור עורך גיליון 307: עידן הפתרונות המהירים
אנחנו חיים בעידן של "פתרונות מהירים" לבעיות שלנו. אם אדם משמין הוא כבר לא חייב לשנות את התזונה שלו ולהיכנס למשטר אימונים, יש פתרון מהיר יותר – לקצר את הקיבה; אם המדינה שוקעת בחובות, יש פתרון מהיר גם לזה: להדפיס עוד כסף, אף על פי שבטווח הארוך היא תשלם מחיר כבד, של הגדלת החוב ואינפלציה; אם הילד היפראקטיבי, במקום ללמד אותו להירגע – נותנים לו כדורים; ואם ילד מביא רובה לבית הספר ויורה בחבריו, במקום לעסוק בבעיות חינוך, פוליטיקאים יתמקדו בחימוש המורים או להיפך – באיסור גורף להחזיק כלי נשק בכל רחבי המדינה.
לכל בעיה מורכבת הדורשת פתרון יצירתי, חכם או בקיצור – בוגר, קיים גם פתרון מהיר. מסיבה מסוימת הורגלנו להשתמש בצורת חשיבה שאינה מנסה לפתור את הבעיות מהשורש, אלא מעדיפה לטאטא אותן, זמנית, מתחת לשולחן ולטפל רק בסימפטומים שלהן.
תחשבו, למשל, כמה זוגות עובדים היום באמת על הבעיות בחיי הנישואים שלהם? האפשרות להתגרש ולמצוא בן זוג אחר היא מהירה, קלה וגם זמינה, ומספר הזוגות שבוחרים בדרך זו עולה. דוגמאות נוספות אפשר למצוא בכל תחום בחברה. תחשבו על חברה גדולה כמו "טבע" הנאלצת לפטר עובדים ומנסה לבנות מודל כלכלי בר קיימא שיבריא אותה. התגובה הראשונה היא לעצור מבעדה ולהבטיח לה מתנות כלכליות מהירות שיעלימו זמנית את הבעיה. בפוליטיקה גישת הפתרונות המהירים נפוצה מאוד. אם פוליטיקאי שומע ביקורת, במקום לבחון את עצמו ולבדוק כיצד יוכל להשתפר מכאן והלאה כדי לתקן את הבעיה שהצביעו עליה בפניו, הוא בוחר בדרך המהירה – להדוף את הביקורת ולהטיח את האשמה במתנגדיו.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
