הפילוסופית סימון וייל מזהירה מפני הרדיפה אחרי כוח והשימוש חסר התכלית בו
גלית דהן קרליבך | 10 במאי 2026 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
להבין את מנגנון הכוח
לקורא העברי ושוחר הפילוסופיה מוכרת ודאי הפילוסופית הצרפתיה סימון וייל (1943-1909) מספרה "הכובד והחסד". בספר זה מציבה וייל שני קטבים יסודיים: הכובד – המייצג קיבעון, משיכה אל החומר והישאבות אל החיים הפיזיים; ומולו החסד – המזוהה עם האור והרוחניות עד כדי קדושה. המאבק בין שני קטבים הם החיים ומלאכת החיים לפי וייל. אם אדם מצליח להשתחרר מהאחיזה ומההשתוקקות הוא מגיע אל מחוזות החסד, שם שוררת החירות האמיתית.
פילוסופיה מיוחדת זו, המזכירה במידה רבה את מחוזות הבודהיזם, מאפשרת לקרוא את קובץ המסות הקטן העוסק ב"כוח", כאזהרה: רדיפה אחרי תהילה או השפעה, במיוחד כשהיא נשענת על הצדקות מעורפלות, ושימוש רע בכוח – מובילים כמעט בהכרח לאסון.
במסה הפותחת "בל נתחיל מחדש את מלחמת טרויה" עומדת וייל על האיוולת ועל הסכנה ביציאה למלחמה ללא מטרה מוגדרת ותחומה. דרך סיפור מלחמת טרויה היא מדגימה כיצד בני אדם נטבחים זה בידי זה בשם רעיון עמום, שאיש אינו מצליח להגדירו – ואולי כלל אינו קיים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
סימון וייל, "חיבוקו הקר של הכוח", מצרפתית: דניאל רוזנברג ושירן בק, הוצאת בלימה, 2025