בין חוות החיות למסעי גוליבר, הספר הנשכח מרד הבהמות מציג את סכנות האוטופיה והמהפכה, ומחדד כיצד הרצון לצדק ושוויון עלול להוביל לעריצות חדשה
גלית דהן קרליבך | 6 במרץ 2025 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
כשהמהפכה נושכת את יוצריה
הקריאה ב"מרד הבהמות" מזכירה שני ספרים קלאסיים: "חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול ו"מסעי גוליבר" מאת ג'ונתן סוויפט, בפרט החלק הרביעי – המסע לארץ ה"הוּינהוּנים". שני הספרים עוסקים בטבעו הרע והמושחת של האדם ובשאיפה לשלטון אחר. בעלי החיים מסמלים בהם ראי מהופך שבו החיות מחליפות את בני האדם.
למרות הדמיון, ישנם הבדלים בין הספרים. גוליבר של סוויפט פוגש את ההוינהונים – סוסים אציליים, תרבותיים ונעלים, שליטי הארץ, הנאלצים לחיות לצד ה"יאהו" – בריות אנושיות מזוהמות, חמדניות וברבריות. עם הזמן, הסוסים מזהים את גוליבר עם גזע היאהו, והוא עצמו מבין את צדקתם לגבי המין האנושי וחולייו. כאשר הוא שב לאנגליה, הוא לא מסוגל עוד לשאת את חברת בני האנוש.
לעומת זאת, "חוות החיות" הוא משל ביקורתי על החברה המעמדית בברית המועצות. החיות בחווה מחליטות למרוד באדם המדכא אותן ולייסד חברה חדשה המבוססת על ערכי שוויון, צדק וחירות. אבל בדרך למהפכה הגדולה והצודקת משתנה אופי המרד, והרודנים האנושיים מוחלפים ברודנים חייתיים, כך שהעריצות נותרת על כנה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו

ניקולאי קוסטומארוב, "מרד הבהמות", תרגם מרוסית: טינו מושקוביץ', הוצאת נהר ספרים, ינואר 2025