כניסה
הרשמה לניוזלטר

ללמוד מהעבר ולא לצעוד אל העתיד כעיוורים באפילה

נדב רט | 9 בדצמבר 2024 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

עם הפנים אחורה

כשאתם אומרים על משהו שהוא "מיושן" – האם זה שבח או גנאי בעיניכם? וכשאתם אומרים על משהו שהוא "מתקדם" – האם זה טוב או רע? הטענה המרכזית של הספר החדש – "תתיישנו" – היא שאנחנו רגילים, ולמעשה ממש מוסללים, אפילו מבחינת השפה והסלנג, להסתכל על כל דבר חדש כטוב ועל כל דבר עתיק כמיושן ושלילי. את התפיסה הזו, של הוגי הקִדמה, מבקש ספר זה לשרש, ובמקומה לנטוע הסתכלות מחודשת הרואה בעבר את הקרקע הפורייה המאפשרת כל צמיחה עתידית.

הרב חיים נבון הוא ללא ספק הוגה דעות חשוב ופורה מאוד בעולם הדעות וההגות של הישראליות הנוכחית. הוא מקפיד להוציא ספר בקצב של לכל הפחות אחד לשנה. בסגנונו הבהיר, התמציתי והמסודר הוא מבאר את האתגר איתו הוא מבקש להתמודד, ומציב מולו תפיסה סדורה הבוחרת ויוצרת מתוך שלל ההגות – הכללית והיהודית – השקפת עולם רחבה ומעמיקה. גם כשהוא סוקר מקורות יהודיים הרי שאלה מוגשים בצורה שתהיה בהירה לכל קורא, ומדובר בספרות עיון פופולרית וקולחת לכל דבר ועניין, ולא בספרות עיון הדורשת הבנה וידע מקדים במקורות יהודיים דווקא.

נדמה שהספר הזה הוא מעין המשך לאחד מספרי הפרוזה של נבון – "חופשי זה", שהוא רומן דיסטופי המתאר את מה שעלול לקרות בעוד כמה עשרות שנים, אם העולם ימשיך לנהוג כמנהגו. נבון נאבק בתפיסה הפרוגרסיבית הטוענת שכל רעיון חברתי חדש הוא לטובה, והמבקשת פעמים רבות אף לעקור את ההסתמכות והקשר לעבר כדי לדאוג להיות ב"צד הנכון של ההיסטוריה". נדמה שהרצון הפרוגרסיבי הזה בא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר במילות המנון האינטרנציונל – "עולם ישן עדי היסוד נחריבה".

חיים נבון, "תתיישנו", הוצאת ידיעות ספרים, 2024

חיים נבון, "תתיישנו", הוצאת ידיעות ספרים, 2024

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שתפו: