היתרונות והחסרונות של ההתרגלות

נדב רט | 7 בנובמבר 2024 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

לאן מובילות אותנו הקונספציות?

מילת השנה האחרונה הייתה, כמדומני, "קונספציה". מילה זו חזרה אל השיח הציבורי בישראל, באיחור אופנתי של 50 שנה, עם תחילתה של המלחמה שבעיצומה אנחנו עדיין נמצאים. קונספציה אינה בהכרח דבר רע. כל החלטה שלנו מבוססת על מבני חשיבה קבועים שעליהם אנחנו מסתמכים כשאנחנו צריכים להחליט על צעדנו הבא. הבעיה בקונספציות היא שהן גורמות לנו להתרגלות, וזו בתורה גורמת לנו להפסיק לבחון את נכונות ההרגלים שלנו. במקרה קצה ההתרגלות הזו עשויה לגרום גם לקטסטרופות מהסוג בו נתקלנו.

ספרם החדש של טלי שרוט וקאס סאנסטיין, "אל תתרגלו", מבקש לנער אותנו מהקיבעון של קונספציות והרגלי חשיבה, ולעורר בנו מודעות מחודשת לעולם סביבנו ולאמונותינו. שרוט, פרופ' למדעי המוח ומחברת הספר "מה זה משנה" (2018), וסאנסטיין, פרופ' למשפטים באוניברסיטת הרווארד, הם דמויות מובילות בתחום מדעי ההתנהגות. הפעם, בשיתוף פעולה ייחודי, הם מציעים מבט מעמיק נוסף על האופן שבו אנו תופסים את העולם.

הרעיון המרכזי של הספר הוא פשוט אך רב עוצמה: עלינו להקפיד להתבונן מחדש בדברים שאנו רואים כמובנים מאליהם. בחינה מחודשת זו תאפשר לנו לחיות חיים עשירים יותר ומגוונים יותר. בעמודי הפתיחה מגדירים המחברים את המושג "הנאה" ככזו הנובעת "מסיפוק לא מלא ולא רציף של מאוויים". כלומר, דווקא ההפסקה יוצרת את ההנאה במלואה. באופן פרדוקסלי בשביל ליהנות – צריך לא לספק את כל המאוויים, ובשביל להגביר את ההנאה יש להשאיר תמיד הישגים מסוימים מחוץ להישג ידינו, כדי שיהיה עוד לאן לשאוף. הגדרה מפתיעה ההולמת, לדעתי, את מאמר חז"ל: "איזהו עשיר? – השמח בחלקו". כלומר דווקא היכולת להשלים עם החלקיות ולשמוח בה היא זו המביאה לעושר – ברוחניות ובגשמיות.