כניסה
הרשמה לניוזלטר

סיפור צדדי על רקע אחת מהפרשות האפלות והמכוערות ביותר באירופה מעניק תקווה ואמונה בטוב

גלית דהן קרליבך | 7 באפריל 2024 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

מידה טובה במקום נטול כל טוב

הרומן "דברים קטנים כאלה" משתרע לאורך מאה עמודים בלבד: הוא מלא כמו רומן אבל חסכוני ומהודק כמו נובלה. מכאן כנראה נובע סוד הקסם של יצירתה של קלייר קיגן, שגם ביצירותיה הקודמות (שתיים מהן תורגמו ופורסמו בעברית) צריך לנער היטב את הספר כדי לוודא שלא התחבאה בו עוד איזו מילה – מפני שהקורא תמיד צמא לעוד.

העלילה עצמה מתרחשת בעיירה אירית מושלגת, בימים הסמוכים לחגיגות חג המולד ובחג המולד עצמו – אבל הסופרת מותירה מעין פירים של זמן לאורך כל העלילה, דרכם יכול הקורא להבין את הרקע, העבר ואת שורשי הדברים מבלי לצאת מאירועי ההווה.

הספר עוסק בסעיף צדדי של אחת מהפרשות האפלות והמכוערות ביותר שהתרחשו באירלנד ובבריטניה עד סוף המאה העשרים – ההתעללויות בבתי המחסה "מגדלנה". בתי המחסה "מגדלנה" נועדו במקור לנשים שעסקו בזנות, כדי "להציל את נפשן ולהחזירן לדרך הישר". שם המוסדות כמובן על שמה של מרים המגדלית (או מריה מגדלנה ביוונית) שעל פי המסורת עסקה בזנות ושינתה את אורח חייה כשהפכה לתומכת נלהבת של ישו ואף הייתה נוכחת בצליבתו ובתחייתו.

קלייר קיגן, "דברים קטנים כאלה", מאנגלית: יותם בנשלום, הוצאת אחוזת בית, ינואר 2024

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
שתפו: