כניסה
הרשמה לניוזלטר

רעיונותיו השמרניים של מבשר הרנסנס הם הדבר החתרני ביותר שאפשר לקרוא בימינו

גלית דהן קרליבך | 7 במרץ 2024 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

מהו השביל המוביל אל שלוות הנפש?

לא רק אוהבי השירה והספרות יתענגו על הספר הזה. ישאבו ממנו עונג והשראה גם אנשים שחסרונותיה, שלא לומר אסונותיה, של תקופתנו מטרידים אותם והם הופכים שוב ושוב בשאלה "כיצד ראוי, לעזאזל, לחיות".

פרנצ'סקו פטררקה, משורר ובן תרבות איטלקי מהמאה ה-14, מכונה גם "אבי ההומניזם" ואחד מנושאי בשורת הרנסנס. כפי שכתב יפה פרופ' גור זק במבוא לספר, אין המדובר בהומניזם של הנאורות המוכר לנו מהמאה ה-18 וה-19, אלא בהומניזם במובן הלטיני: "Humanitas" או "Humanus" – אנושיות, אנושי וכולן נגזרות מהמילה Homo – אדם. כלומר השאלה כיצד להיות אדם טוב, בעל המידה הטובה, נמצאת כבר במילה עצמה. בעולם הקלאסי, ברומא וביוון, אדם הומאני הוא בן תרבות, הוא בעל תכונת נדיבות Benevolentia – שהיא בלטינית חיבור של שתי המילים Bene וVolentia- – "טוב" ו"רצון".

על פי המסורת הקלאסית, אם כן, בן אנוש צריך להיות נדיב, מלומד ובקי בתחומי ידע אנושיים. נטייתו של פטררקה אל העבר הקלאסי אינה מובנת אם לא מכירים את הרקע לכך. בימיו פשטה מגפת הדבר שכונתה המגפה השחורה, שמחקה חצי מאוכלוסיית אירופה. פטררקה איבד רבים מחבריו ומקרוביו וגם את לאורה – אהבתו הלא מושגת.

פרנצ'סקו פטררקה, "נודד לזמנים אחרים", מלטינית: גור זק, אברהם ארואטי, עמינד דיקמן, נתן רון. הוצאת מאגנס, 2023

שתפו: