כיצד אי התמודדות עם הרוע מביאה את הקץ על הטוב
גלית דהן קרליבך | 7 בדצמבר 2023 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
קלות הדעת שהובילה לכיבוש הנאצי
סופה של עלילת הספר "לפייס את היטלר" ידועה לקורא, ובכל זאת הוא נקרא כספר מתח. העלילה מתעדת מפגש בין התחושות בזמן אמת בבריטניה ובצרפת שלאחר מלחמת העולם הראשונה, של "לא עוד מלחמה", לבין המחשבות של אחרי מלחמה – ש"אפשר היה אחרת".
ההיסטוריון טים בוברי מתאר את עצימת העיניים, שלא לומר העיוורון של בריטניה ושל מדינות אחרות, לגבי הנאצים וכוונותיהם – בתור מה שסלל בפניהם את הדרך ופרש עליה שטיח אדום היישר לעבר מלחמת העולם השנייה.
עשרים ואחת שנים קודם לכן מתו יותר מ-16.5 מיליון בני אדם במלחמת העולם הראשונה. כפי שמצוין בהקדמה, לא היה אדם שלא נפגע במלחמה הזו בין שזה הוא עצמו ובין שקרוביו. האובדן העצום גרם לשבועת "לעולם לא עוד!" שנשבעו בבריטניה, ואשר הופרה עוד בחיי הנשבעים. אין-ספור ספרים התפרסמו על אודות מלחמת העולם השנייה אבל מטרת הספר הזה ייחודית ומתבטאת כבר בשמו. בוברי מתעקש לרדת לפרטי פרטים, לעתים באופן מתיש וטרחני, כדי להציג את השחקנים הראשיים במערכה שסירבו להישיר מבט אל המציאות. אף שאובייקטיביות היא מושג חמקמק כאשר מדובר בכתיבה של ספר היסטורי, בוברי חולש על העלילה ומסביר את המניעים של כל המשתתפים באובייקטיביות יחסית, ומצליח להישאר לא דידקטי בצורה כזו שהקורא שואל את עצמו "מה אני הייתי עושה וכיצד אני הייתי פועל באקלים ששרר אז".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
טים בוברי, "לפייס את היטלר", מאנגלית: כרמית גיא, הוצאת עם עובד, מארס 2023
