סיפור נפלא על אנשים שאינם רואים את עצמם במקומם המתאים והקבוע

גלית דהן קרליבך | 7 באוגוסט 2023 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

סעודה קטנה וחוצה גבולות

קטן. זו המילה שאפשר לתאר בעזרתה את הנובלה "סעודה קטנה" של הסופר בן המאה ה-19, ויליאם מייקפיס ת'אקרי. הדמויות הראשיות בעלילה, מר וגברת פיצרוי טימינס גרים ברחוב ליליפוט – שם הלקוח ממסעו של גוליבר לארץ ליליפוט הגמדית בספרו המפורסם של ג'ונתן סוויפט. קטן הוא גם ביתם של בני הזוג טימינס וגם הספרון עצמו דקיק במיוחד. אך הנובלה הזו בהחלט חוצה גבולות – של זמן ומקום. אף שהיא מתרחשת במאה ה-19, היא מזכירה לנו שטבעה של האנושות לא השתנה כל כך במרוצת השנים – אותם אנשים עם אותם הרגלים ואותה השאפתנות שיכולה להרוס את חייהם ואת חייהם של אחרים.

בני הזוג טימינס מתגוררים בשכונה מכובדת אך בבית פשוט למדי. גברת טימינס חיה בתסכול מתמיד ולוטשת עין אל חבריה בני המעמד הגבוה אותם היא משייכת בטעות לחלק מחבריה. היא רואה את עצמה כגבירה נעלה שרק כמה זוטות מפרידות בינה לבין המעמד הנכסף. הסיפור נפתח כשבעלה, מר טימינס, מקבל העלאה במשכורת והוא נרגש כל כך, עד שמיד הוא מבזבז כסף על קניית חפצי מותרות רבים לחדרי האירוח בביתם שכולם – איך לא – מתאפיינים בגודל זעיר שאינו מזכיר בשום אופן מראה של אחוזה רחבת ידיים.

הבזבוז המיידי הזה מעיד מיד על הרוח הנושבת בספר. מאותו רגע מחליטה גברת טימינס, שבשעות הפנאי שלה משמשת גם כמשוררת (וכאן ת'אקרי מענג את הקורא כפי שרק ת'אקרי יכול לענג – בתיאורים על המשוררת הנכבדת, בשיריה חסרי המודעות ובקיצור: גְרָפוֹמָנִית מוחלטת), שהיא תשורר הפעם באופן קולינארי. היא תערוך סעודה מיוחדת מאוד אליה יוזמנו כל המי ומי של לונדון: רוזנים יצעדו אל הבית הצנוע אך האריסטוקרטי לצד גברות במניפות ובכך יובלט מעמדה כרוזנת. ואף שחדר האוכל שלהם אינו יכול להכיל יותר מעשרה אנשים, היא נרתמת למשימה בעזוז ובפיזוז, נחושה להקרין יוקרה.