למרות ההבטחות, “נאמנות” אינו צירוף של הנרי ג’יימס ואדית וורטון
גלית דהן קרליבך | 7 ביוני 2023 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
הנושא אינו מקדש את האמצעים
ארבעה חלקים מרכיבים את "נאמנות" – כולם מספרים את אותו סיפור מזוויות שונות. החלק הראשון מספר בגוף שלישי את סיפורו של בנג'מין ראסק – צעיר הצומח כמטאור כלכלי בארצות הברית שלפני השפל הגדול של 1929. אדם מסוגר ומכונס בעצמו היוצר לעצמו הילה מאגית בכל הקשור בענייני הבורסה. הוא נושא לאישה את הלן, ושניהם חיים באושר ובעיקר בעושר אגדי עד למותה המוזר של אשתו.
החלק השני מספר בגוף ראשון את חייו של אנדרו בוול שהוא בעצם ראסק מהחלק הראשון. בוול כותב על "חייו האמיתיים" ועל נישואיו למילדרד, הלוא היא הלן. כך מתברר נושא הספר העסוק בעריכה ובשכתוב של האירועים שקרו.
החלק השלישי מספר את סיפורה של איידה פרטנצה, בת למהגר איטלקי קומוניסטי, פועל בבית דפוס, אשר נשכרת לעבודה אצל אנדרו בוול רק כדי שתכתוב את סיפורו האמיתי של בוול. כאן מתבהרת לקורא המסור חשיבותו של החלק הראשון.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
הרנן דיאז, "נאמנות", מאנגלית שרון פרמינגר, ידיעות ספרים, מאי 2023
