כניסה
הרשמה לניוזלטר

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע…

ווקר לרסון | 8 בדצמבר 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

תמונה למחשבה: הומרוס ובעיית האב הנעדר

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע מלווה בקשיים, על מפלצות, סירנות, או על קיקלופים משתוללים. אבל הדאגה העיקרית של הומרוס בשיר אינה מפלצות, קסם או הרפתקאות, אף שהיצירה רוויה בסיפורים כאלו. מה שמעסיק את הומרוס הן שאלות על בית, משפחה ובעיקר אבהות – נושאים המהדהדים גם בחיינו כיום.

"האודיסאה" בבסיסה היא שיר "ביתי" העוסק במשמעות של אומה, משק בית, בן זוג וילדים. "וְיִתְּנוּ לָךְ הָאֵלִים כָּל־אֲשֶׁר יִשְׁאַל לְבָבֵךְ. בַּעַל־נְעוּרִים וּבַיִת, וְיִהְיֶה זֶה לְבַבְכֶם לֵב אֶחָד בְּכָל־אֲשֶׁר תִּפְנוּ, וּבְיַעַן אֵין טוֹב וְאֵין גָּדוֹל בָּעוֹלָם", אומר אודיסאוס בשיר השישי ביצירה. מילים המשקפות את רצונו להתאחד עם אשתו ובנו לאחר שנים רבות שלא נפגשו. תשוקתו להתאחד עם אשתו ולפגוש בבנו היא זו שסייעה לו להתמודד עם תלאות המסע מהן סבל במשך 20 שנה – תחילה במלחמת טרויה, ואז בניסיון לחזור ממנה.

הומרוס מראה ב"אודיסאה" באיזו קלות אפשר להפר את שלוות הבית – כשמנהיג חסר לעמו, כשבני זוג נקרעים זה מזה וכשילדים גדלים ללא אב. בשל היעדרותו הארוכה של אודיסאוס דבר אינו כשורה בביתו באיתקה, וככל שחולפות השנים, אנשי איתקה מתחילים להאמין שאודיסאוס מת. עקב כך שורה של מחזרים צעירים רוחשים סביב אשתו של אודיסאוס, פנלופה, בתקווה לזכות בידה ובממלכה. הגברים פולשים לאחוזתה, שותים, צוחקים, מציקים למשרתות, מבלי להתחשב בעלבון שהם גורמים לזכרו של אודיסאוס ולכבודה של אשתו. "כְּשֶׁמִּלְאוּ הַחֲתָנִים אֶת־תַּאֲוַת הָאֹכֶל וְהַמִּשְׁתֶּה. נֵעוֹר בְּלִבָּם הַחֵפֶץ הָאַחֵר לְעַנֵּג אֶת־נַפְשָׁם, בְּשִׁירָה וּמְחֹלוֹת מַחֲנָיִם...", כותב הומרוס בשיר הראשון.

פנלופה והמחזרים שלה – ציור הפרסקו של אמן הרנסנס האיטלקי ברנרדינו די בטו, המכונה "פינטוריקיו" (1513-1454), מתאר באמצעות משחק אמנותי בין החוץ לפנים, את הבוטות שבה מפרים המחזרים את שלוותה של פנלופה בביתה. בד האריגה של פנלופה מזכיר את מפרשי הספינה ברקע, והבית הוא זה המדרבן את אודיסאוס להמשיך במסעו למרות הקשיים.

תמונה למחשבה: הומרוס ובעיית האב הנעדר

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע…

ווקר לרסון | 8 בדצמבר 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

פנלופה והמחזרים שלה – ציור הפרסקו של אמן הרנסנס האיטלקי ברנרדינו די בטו, המכונה "פינטוריקיו" (1513-1454), מתאר באמצעות משחק אמנותי בין החוץ לפנים, את הבוטות שבה מפרים המחזרים את שלוותה של פנלופה בביתה. בד האריגה של פנלופה מזכיר את מפרשי הספינה ברקע, והבית הוא זה המדרבן את אודיסאוס להמשיך במסעו למרות הקשיים.

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע מלווה בקשיים, על מפלצות, סירנות, או על קיקלופים משתוללים. אבל הדאגה העיקרית של הומרוס בשיר אינה מפלצות, קסם או הרפתקאות, אף שהיצירה רוויה בסיפורים כאלו. מה שמעסיק את הומרוס הן שאלות על בית, משפחה ובעיקר אבהות – נושאים המהדהדים גם בחיינו כיום.

"האודיסאה" בבסיסה היא שיר "ביתי" העוסק במשמעות של אומה, משק בית, בן זוג וילדים. "וְיִתְּנוּ לָךְ הָאֵלִים כָּל־אֲשֶׁר יִשְׁאַל לְבָבֵךְ. בַּעַל־נְעוּרִים וּבַיִת, וְיִהְיֶה זֶה לְבַבְכֶם לֵב אֶחָד בְּכָל־אֲשֶׁר תִּפְנוּ, וּבְיַעַן אֵין טוֹב וְאֵין גָּדוֹל בָּעוֹלָם", אומר אודיסאוס בשיר השישי ביצירה. מילים המשקפות את רצונו להתאחד עם אשתו ובנו לאחר שנים רבות שלא נפגשו. תשוקתו להתאחד עם אשתו ולפגוש בבנו היא זו שסייעה לו להתמודד עם תלאות המסע מהן סבל במשך 20 שנה – תחילה במלחמת טרויה, ואז בניסיון לחזור ממנה.

הומרוס מראה ב"אודיסאה" באיזו קלות אפשר להפר את שלוות הבית – כשמנהיג חסר לעמו, כשבני זוג נקרעים זה מזה וכשילדים גדלים ללא אב. בשל היעדרותו הארוכה של אודיסאוס דבר אינו כשורה בביתו באיתקה, וככל שחולפות השנים, אנשי איתקה מתחילים להאמין שאודיסאוס מת. עקב כך שורה של מחזרים צעירים רוחשים סביב אשתו של אודיסאוס, פנלופה, בתקווה לזכות בידה ובממלכה. הגברים פולשים לאחוזתה, שותים, צוחקים, מציקים למשרתות, מבלי להתחשב בעלבון שהם גורמים לזכרו של אודיסאוס ולכבודה של אשתו. "כְּשֶׁמִּלְאוּ הַחֲתָנִים אֶת־תַּאֲוַת הָאֹכֶל וְהַמִּשְׁתֶּה. נֵעוֹר בְּלִבָּם הַחֵפֶץ הָאַחֵר לְעַנֵּג אֶת־נַפְשָׁם, בְּשִׁירָה וּמְחֹלוֹת מַחֲנָיִם...", כותב הומרוס בשיר הראשון.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האם הצלחתנו נטועה בתרבות שבה גדלנו?

נדב רט

פרק המבוא של הספר "מאסטרים" שכתב אוהד טופור, מבקש להנכיח בכל עוצמתה את השאלה היהודית. היהודים מהווים פחות מרבע אחוז...

אנחנו לא חיות, וגם לא רובוטים

ד"ר משה רט

בניגוד לרושם שמעורר שמו, "מרד המכונות" אינו ספר מדע בדיוני בסגנון ספרי הרובוטים של אסימוב, ואף אינו מזהיר מפני תרחישי אימים בהם בינה...

מה עובר לכם בראש כשאתם חושבים על מיליונר?

נדב רט

מתי יודעים שספר הופך להיות מאופנה עונתית חולפת לקלאסיקה אמיתית? – כשהוא ממשיך להיות מתורגם ומופץ גם עשרות שנים לאחר שיצא...

שיעור בענווה מהאימפריה הרומית

גלית דהן קרליבך

ספרים רבים נכתבו על רומא העתיקה ונדמה ששום ספר איננו בחזקת "יותר מדי". מה יש בממלכה הזו שצמחה מעיר קטנה ולא עשירה במיוחד...

תמונה למחשבה: שני חוקים ובחירה אחת

אריק בס

פיטר פול רובנס נחשב לאחד מגדולי הציירים בתולדות האמנות המערבית. בציור זה הוא מתאר את דניאל, מצאצאי המלך דוד, שנלקח בצעירותו...

מהי הדרך הנכונה להשתמש בכוח הרצון שלנו?

דינה גורדון

אין זו פעם ראשונה ששמו של הפסיכולוג ד"ר רוי באומייסטר מופיע במגזין, בראש ובראשונה בזכות ההבנות המרתקות שאליהן הוא מגיע. גם...

איראן תהפוך בקרוב למדינה גרעינית. מה אז?

נדב רט

את נושא ספרו החדש של ההיסטוריון ישי פרס היינו מצפים למצוא בספרים מסוגה אחרת לגמרי – דיסטופיות מפחידות מהסוג המנבא את חורבן...

הצצה לתוך ביתו של הרב עובדיה יוסף

נדב רט

הציבור הרחב במדינת ישראל מכיר את הרב עובדיה יוסף כמנהיגה הבלתי מעורער של תנועת ש"ס, גם שנים לאחר פטירתו. זכורות לו לשונו...

שתפו: