כניסה
הרשמה לניוזלטר

במשך ארבע שנים עמל הצייר הצרפתי פרנסואה למוין על ציורו "האפותיאוזה של הרקולס" (1736) בתקרת סלון…

לודוויק ג'נאן | 11 באוקטובר 2022 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

תמונה למחשבה – כיצד הצליח הרקולס לעלות לשמים?

במשך ארבע שנים עמל הצייר הצרפתי פרנסואה למוין על ציורו "האפותיאוזה של הרקולס" (1736) בתקרת סלון בארמון ורסאי. למוין היה פרופ' באקדמיה לפיסול וציור בפריז שהוזמן על ידי המלך לואי ה-15 לצייר על תקרת הסלון. תחילה רצה למוין לייצג את תהילת המלוכה והשושלות הצרפתיות ולשקף את ריבונותן, אך לואי ה-15, שהכריז על למוין כאמן הראשון של צרפת, הנחה אותו לצייר את עלייתו לשמים של הרקולס כסצנה סמלית שתכבד את מלכי צרפת ותשקף את אמונתם בשמימי. חלפו 300 שנה, והיצירה האדירה הזו ממשיכה לעורר שאלות לגבי גורלנו כבני אדם ולגבי היכולת שלנו להתעלות "מעלה" מבחינה אישית ורוחנית.

ביצירה נראה הרקולס עולה לשמים במרכבה, מודרך על ידי מלאך "אהבת המידות הטובות" – דמות סמלית המייצגת את יכולתו של כל אדם להתעלות על עצמו אם יודרך על ידי מידות טובות. המלאך מלווה בג'ינים בעלי אותו שם, המושכים את מרכבתו של האל למחצה ומביאים אותו לאביו יופיטר. יופיטר מכיר להרקולס את הֵבֵּה, אלת הנעורים, המובלת על ידי האל הימניוס.

בדרכו מעלה עובר הרקולס דרך מפלצות ומידות רעות המנסות לעכבו, ללא הצלחה. מסונוורות מבחירתו של הגיבור ללכת בעקבות מלאך "אהבת המידות הטובות", המפלצות והמידות הרעות נופלות מטה עם עוויתות בפניהן.

"The Apotheosis of Hercules", François Lemoyne (from 1731 until 1736), Public Domain
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אריאל שנבל, "יום השישי", כנרת-זמורה, מארס 2026
המחיר הכבד של תיקון העבר 

נדב רט

הלגרד האוג, "אול רייט גוד נייט", מגרמנית: טלי קונס, הוצאת ספריית רות, ינואר 2026
החיים בצל היעלמות

גלית דהן קרליבך

גיא פרל, רן ברקאי, "מדוע לא היו להן פנים", הוצאת אדרא, נובמבר 2025
מערת האדם הקדמון – חלון אל התודעה?

דינה גורדון

שמואל רוזנר, "בעניין החרדים...", התחנה, מארס 2026
בין הסתגרות להשתלבות: האתגר החרדי והעתיד הישראלי

נדב רט

פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

שתפו: