חיילים ואזרחים, מנצחים ומובסים, שלא נכנסו לדפי ההיסטוריה
דינה גורדון | 9 ביוני 2022 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
הסיפורים שלא סופרו על D-Day
הצרפתי גיום מרקדר (Guillaume Mercader) היה אלוף ברכיבת אופניים שזכה בשפע של גביעי ניצחון ובחסות של יצרנית אופני המירוץ "לה פרל". לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה (1940), ניצל מרקדר את הפרסום שרכש ואת קסמו האישי וביקש רשות מהגסטפו המקומי להמשיך באימוניו לאורך כ-60 ק"מ של כביש החוף בנורמנדי.
כביש זה היה אסור לנסיעה משום שהוא היווה נקודת גישה לביצורים, לבונקרים ולסוללות הארטילריה שהגרמנים בנו במטרה למנוע פלישה של בנות הברית. אבל מרקדר קיבל רשות. חיילי הגסטפו שראו אותו רוכב על אופניו, לא ידעו שכאשר הוא כביכול מתאמן, הוא גם חורט היטב בזיכרונו כל בונקר וכל סוללת ארטילריה, ומעביר את המידע לכ-90 תושבים מקומיים שפעלו כסוכנים.
הסוכנים מצידם סיפקו למרקדר מידע על מערכי הגנה ושדות מוקשים של הגרמנים הרחק מהחוף. עם כל המידע הזה מרקדר היה רוכב למפקדה המקומית של תנועת הרזיסטאנס, שהעבירה את המידע למפקדה העליונה של בעלות הברית. חשיבותו של המידע הייתה עצומה. הצלחתו או כישלונו של יום הנחיתה של בעלות הברית באדמת צרפת, היו תלויים בהסתערות על קו החוף. חייהם של החיילים, בוודאי אלה של הגל הראשון בהסתערות, היו תלויים בנכונות המידע שהצרפתים סיפקו. אם מרקדר היה נתפס, היו מגלים בכיסיו עשרות תרשימים של כל מה שראה ושמע, ודינו היה עינויים קשים ומוות.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
ג'יילס מילטון, "יום הפלישה D-Day", הוצאת כתר, מאי 2022
