תוך שהיא מתפללת למצוא דרך להגיע לליבו של הנער, קול פנימי בתוכה חזר ואמר: תמצאי את הגזענית שבתוכך, תמצאי את הגזענית שבתוכך. היא? גזענית? הרי היא הגיעה לאמריקה כפליטה חסרת כול. בבית החרושת בו עבדה היא הלכה לשירותים של השחורים כאות הזדהות איתם והשתתפה בצעדות של מרטין לותר קינג. אבל הקול הפנימי המשיך להציק: "תמצאי בתוכך את החלק שהוא ביקורתי ומתנשא, שמדביק תוויות, שמגמד את האנושיות של אדם אחר". כשהביטה שוב בנער, היא כבר יכלה לראות מעבר למסכת השנאה את הפגיעות שלו ואת הכמיהה לשייכות, ולחשה רק שלוש מילים: "ספר לי יותר". כשהוא יצא מאותה פגישה ראשונה בקליניקה שלה, הוא לא ידע דבר על ההיסטוריה האישית שלה, אבל הוא נפרד ממנה לשלום עם חיוך.