כניסה
הרשמה לניוזלטר

סטיבן קוטלר מנסה לאתר את הנוסחה הסודית שתהפוך את מה שחשבתם לבלתי אפשרי לאפשרי

דינה גורדון | 11 בפברואר 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

אמנות הבלתי אפשרי

ההיסטוריה האנושית מלאה בהישגים כבירים שנראו פעם בלתי אפשריים לביצוע. היו לכך שתי סיבות: ראשית איש לא הצליח לבצע אותם, ושנית האמינו בלב שלם שהם אכן בלתי ניתנים לביצוע. למשל לטוס לירח, לרוץ מרחק 1.6 ק"מ בפחות מארבע דקות, לגלות עולם שאינו מתנהג לפי חוקי הפיזיקה של ניוטון ועוד רבים אחרים. אבל בהמשך התברר שהאמונה ב"בלתי אפשרי" הייתה שגויה. בני אדם נחתו על הירח, רצו מרחק של 1.6 ק"מ ב-3.43 דקות וגילו את העולם הקוונטי שאינו מתנהג לפי חוקי ניוטון. גם במישור האישי קורים לאורך החיים דברים שנראים בלתי אפשריים. למשל, אנשים שהצליחו לצאת ממעגל העוני, התגברו על טראומות קשות או הקימו חברות משגשגות כנגד כל הסיכויים.

אם כך, איך הופך משהו שנראה בלתי אפשרי לאפשרי? על כך מנסה סטיבן קוטלר לענות בספרו החדש. קוטלר הוא סופר, עיתונאי ומנכ"ל חברת Flow Research Collective למחקר ואימון במצבי "זרימה" (Flow). תעלומת ה"בלתי אפשרי" הטרידה אותו מאז שהיה קטן, כאשר צפה בלהטוטים של קוסמים. לימים, בקריירה שלו ככתב עיתונות, הוא נשלח לסקר ספורטאי אקסטרים בטיפוס, בסקי, בגלישת גלים ועוד. הוא ראה מקרוב כיצד הספורטאים דוחפים קדימה את גבולות יכולתם, והופכים כל הזמן את הבלתי אפשרי לאפשרי.

כשהגיע המבחן האמיתי בחייו בגיל 30 הוא גם חווה זאת בעצמו. הוא חלה במחלת ליים (סוג של מחלה המועברת על ידי קרציות) ובמהלך שלוש שנים המערכות החיוניות בגופו התדרדרו, כולל היכולות המנטליות. הרופאים לא נתנו לו תקווה לשיפור, והוא אף תכנן לשים קץ לחייו. יום אחד חבריו הרימו אותו מהמיטה וסחבו אותו לשפת הים, העמידו אותו על לוח גלישה ודחפו אותו למים. קוטלר נזכר שלא ידע מאין הצליח לגייס את כוחותיו, אבל הוא גלש על הגלים שוב ושוב ובתוך כך עבר חוויה שהייתה מיסטית בעיניו, של היעלמות האני האישי שלו והתאחדות עם הגלים, הים ולמעשה היקום. לאחר שנה שלמה נוספת של גלישה הוא החלים לגמרי. כעת הבלתי אפשרי הפך בשבילו לחידה מסקרנת עוד יותר, ובערה בו התשוקה לפענח אותה.

Steven Kotler, "The Art of impossible: A peak Performance", January 2021

אמנות הבלתי אפשרי

סטיבן קוטלר מנסה לאתר את הנוסחה הסודית שתהפוך את מה שחשבתם לבלתי אפשרי לאפשרי

דינה גורדון | 11 בפברואר 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

Steven Kotler, "The Art of impossible: A peak Performance", January 2021

ההיסטוריה האנושית מלאה בהישגים כבירים שנראו פעם בלתי אפשריים לביצוע. היו לכך שתי סיבות: ראשית איש לא הצליח לבצע אותם, ושנית האמינו בלב שלם שהם אכן בלתי ניתנים לביצוע. למשל לטוס לירח, לרוץ מרחק 1.6 ק"מ בפחות מארבע דקות, לגלות עולם שאינו מתנהג לפי חוקי הפיזיקה של ניוטון ועוד רבים אחרים. אבל בהמשך התברר שהאמונה ב"בלתי אפשרי" הייתה שגויה. בני אדם נחתו על הירח, רצו מרחק של 1.6 ק"מ ב-3.43 דקות וגילו את העולם הקוונטי שאינו מתנהג לפי חוקי ניוטון. גם במישור האישי קורים לאורך החיים דברים שנראים בלתי אפשריים. למשל, אנשים שהצליחו לצאת ממעגל העוני, התגברו על טראומות קשות או הקימו חברות משגשגות כנגד כל הסיכויים.

אם כך, איך הופך משהו שנראה בלתי אפשרי לאפשרי? על כך מנסה סטיבן קוטלר לענות בספרו החדש. קוטלר הוא סופר, עיתונאי ומנכ"ל חברת Flow Research Collective למחקר ואימון במצבי "זרימה" (Flow). תעלומת ה"בלתי אפשרי" הטרידה אותו מאז שהיה קטן, כאשר צפה בלהטוטים של קוסמים. לימים, בקריירה שלו ככתב עיתונות, הוא נשלח לסקר ספורטאי אקסטרים בטיפוס, בסקי, בגלישת גלים ועוד. הוא ראה מקרוב כיצד הספורטאים דוחפים קדימה את גבולות יכולתם, והופכים כל הזמן את הבלתי אפשרי לאפשרי.

כשהגיע המבחן האמיתי בחייו בגיל 30 הוא גם חווה זאת בעצמו. הוא חלה במחלת ליים (סוג של מחלה המועברת על ידי קרציות) ובמהלך שלוש שנים המערכות החיוניות בגופו התדרדרו, כולל היכולות המנטליות. הרופאים לא נתנו לו תקווה לשיפור, והוא אף תכנן לשים קץ לחייו. יום אחד חבריו הרימו אותו מהמיטה וסחבו אותו לשפת הים, העמידו אותו על לוח גלישה ודחפו אותו למים. קוטלר נזכר שלא ידע מאין הצליח לגייס את כוחותיו, אבל הוא גלש על הגלים שוב ושוב ובתוך כך עבר חוויה שהייתה מיסטית בעיניו, של היעלמות האני האישי שלו והתאחדות עם הגלים, הים ולמעשה היקום. לאחר שנה שלמה נוספת של גלישה הוא החלים לגמרי. כעת הבלתי אפשרי הפך בשבילו לחידה מסקרנת עוד יותר, ובערה בו התשוקה לפענח אותה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
תרבות שלא יוצאת מהאופנה

מורן שביט

העשור האחרון סימל עבור ארון הבגדים הממוצע חזרה לטבע, לשורשים התרבותיים ולמקורות תרבות יוצרת ערך לחברה, זורמת בעורקיך ומכוננת את הסגנון...

תמונה למחשבה: הומרוס ובעיית האב הנעדר

ווקר לרסון

כשחושבים על שירו ​​האפי של הומרוס "האודיסאה", שנכתב במאה השמינית לפנה"ס, חושבים בדרך כלל על מסע מלווה בקשיים, על מפלצות, סירנות, או על קיקלופים משתוללים. אבל הדאגה העיקרית של הומרוס בשיר...

הלוחש לסוסים

דינה גורדון

שיעורים לחיים ממאלף סוסים יוצא...

האלגוריה "שלום ומלחמה" של פומפיאו בטוני

אריק בס

מחשבות על יחסים של מלחמה ושלום מהתבוננות ביצירת...

מעולם של "אנחנו" לעולם של "אני"

נדב רט

איך נראה עולם ללא ערכים הרב יונתן זקס על הבעיות של...

בחוזה עם אבא

צוות מגזין אפוק

האדריכל בוקי צוקר שעובד בימים אלה על מגדל מאייר ברוטשילד, מספר על הקשר המיוחד עם אביו שנפטר ("עדיין מתייעץ איתו זה כאילו אנחנו יושבים אחד מול השני") ועל הדרך שעשה מתכנון מלונות באפריקה לצמרת האדריכלות בישראל...

שתפו: