כניסה
הרשמה לניוזלטר

עד כמה התקשורת הישראלית מעצבת את התודעה שלנו לגבי ישראל ויוצרת הטיות מכוונות בשיח?

דורית דינור | 12 בינואר 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

את מי התקשורת משרתת

כבר קרוב לעשור שהתקשורת הישראלית משתתפת במאבק בין-לאומי להשתלטות על תודעת הציבור הישראלי, ותומכת בצד שלא לטובת ישראל – כך טוען בחריפות חוקר התקשורת ועורך האתר "פרספקטיבה", חנן עמיאור, בספרו החדש. "חלקם של העיתונאים המקומיים במערכה זו מתבטא בעיקר באימוץ נלהב של כל טענת תעמולה אנטי ישראלית והפצתה הלאה, בחרחור מדנים פנימי במטרה להחליש את הלכידות החברתית [בישראל]", כותב עמיאור בספר שבו הוא גם מציג את הדרכים שנוקטים עיתונאים וגופי תקשורת כדי להטות מידע באופן מכוון במטרה לשנות את התודעה הציבורית לכיוון שמגנה ומשמיץ את ישראל.

דרך אחת לעשות זאת, הוא טוען, היא באמצעות ציטוט מקורות אנונימיים מבלי לציין את זהותם על אף שאינם חסויים. למשל כשכותבים: "משקיפים אמרו", או "מקור בכיר ציין", מדובר במקורות אנונימיים שאי אפשר להתחקות אחריהם ולאמת את הידיעות. לעתים זו אפילו הסוואה לדעה של העיתונאי עצמו. לדוגמה, עמיאור טוען כי כאשר נתניהו היה אמור לנאום בפני בית הנבחרים בארה"ב נגד ההסכם עם איראן, שנרקם בממשל אובמה ב-2015, דיווח העיתונאי בן כספית שאיפא"ק (שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקני) מתנגדת בחריפות לנאום. כספית הסתמך על מקורות ושיחות פרטיות עם ראשי איפא"ק, ואף הזהיר בכתבתו, בשם איפא"ק, שישראל תוחרם ותחול הרעה ביחסים עם מחוקקים דמוקרטים. אבל באותו זמן, איפא"ק פרסמה הודעה הקוראת לכל חברי הקונגרס לבוא למליאה ולשמוע את הנאום החשוב של נתניהו. לפי עמיאור, בשיחת עימות שניהל עם כספית, אמר לו כספית שאינו חייב לתת לו דין וחשבון.

דרך נוספת להטיית מידע, לפי עמיאור, היא שימוש בלוחמה פסיכולוגית כדי "לתקוף את תודעת הציבור בישראל, לפלג את הציבור ולערער את חוסנו הפנימי". למשל, כשכותבים על מגמת הירידה מהארץ גורמים לאנשים לחשוב שהחיים בארץ קשים ומתסכלים. כך לדוגמה במכתבו הפתוח של אמנון אברמוביץ' לראש הממשלה נתניהו (2018) הוא כתב: "בשנים האחרונות עטים הישראלים על דרכונים זרים". ב-2013 שודרה בטלוויזיה סדרה בשם "היורדים החדשים" שגיבוריה היו צעירים שירדו מהארץ. הם שיבחו את חייהם במדינות אחרות בהן יוקר המחיה נמוך ויש שלווה נפשית. אלא שנתוני הירידה מצביעים על מגמה הפוכה. לפי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), אחוז הירידה הגבוה ביותר (8 יורדים ל-1,000 אזרחים) היה בשנות ה-50. מספר שהלך וירד בהתמדה עד שבשנת 2017 הלמ"ס דיווחה על 0.6 יורדים לכל 1,000 איש. עמיאור תוהה איך קורה שבזמן של שפל בירידה, בחרה התקשורת לכתוב על "תופעה מטרידה", על "אבדן תקווה" ועל "דרכוני מילוט". דוגמה נוספת ללוחמה פסיכולוגית הן הכתבות על הירידה בשיעור המתגייסים לצה"ל, בניגוד לנתונים האובייקטיבים שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, דבר הפוגע בדימוי של צה"ל.

שתפו את הכתבה:

חנן עמיאור, "הסדנה להנדסת תודעה. שש הדרכים של התקשורת הישראלית לעבוד עליכם", הוצ' סלע מאיר, נובמבר 2020

את מי התקשורת משרתת

עד כמה התקשורת הישראלית מעצבת את התודעה שלנו לגבי ישראל ויוצרת הטיות מכוונות בשיח?

דורית דינור | 12 בינואר 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

חנן עמיאור, "הסדנה להנדסת תודעה. שש הדרכים של התקשורת הישראלית לעבוד עליכם", הוצ' סלע מאיר, נובמבר 2020

כבר קרוב לעשור שהתקשורת הישראלית משתתפת במאבק בין-לאומי להשתלטות על תודעת הציבור הישראלי, ותומכת בצד שלא לטובת ישראל – כך טוען בחריפות חוקר התקשורת ועורך האתר "פרספקטיבה", חנן עמיאור, בספרו החדש. "חלקם של העיתונאים המקומיים במערכה זו מתבטא בעיקר באימוץ נלהב של כל טענת תעמולה אנטי ישראלית והפצתה הלאה, בחרחור מדנים פנימי במטרה להחליש את הלכידות החברתית [בישראל]", כותב עמיאור בספר שבו הוא גם מציג את הדרכים שנוקטים עיתונאים וגופי תקשורת כדי להטות מידע באופן מכוון במטרה לשנות את התודעה הציבורית לכיוון שמגנה ומשמיץ את ישראל.

דרך אחת לעשות זאת, הוא טוען, היא באמצעות ציטוט מקורות אנונימיים מבלי לציין את זהותם על אף שאינם חסויים. למשל כשכותבים: "משקיפים אמרו", או "מקור בכיר ציין", מדובר במקורות אנונימיים שאי אפשר להתחקות אחריהם ולאמת את הידיעות. לעתים זו אפילו הסוואה לדעה של העיתונאי עצמו. לדוגמה, עמיאור טוען כי כאשר נתניהו היה אמור לנאום בפני בית הנבחרים בארה"ב נגד ההסכם עם איראן, שנרקם בממשל אובמה ב-2015, דיווח העיתונאי בן כספית שאיפא"ק (שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקני) מתנגדת בחריפות לנאום. כספית הסתמך על מקורות ושיחות פרטיות עם ראשי איפא"ק, ואף הזהיר בכתבתו, בשם איפא"ק, שישראל תוחרם ותחול הרעה ביחסים עם מחוקקים דמוקרטים. אבל באותו זמן, איפא"ק פרסמה הודעה הקוראת לכל חברי הקונגרס לבוא למליאה ולשמוע את הנאום החשוב של נתניהו. לפי עמיאור, בשיחת עימות שניהל עם כספית, אמר לו כספית שאינו חייב לתת לו דין וחשבון.

דרך נוספת להטיית מידע, לפי עמיאור, היא שימוש בלוחמה פסיכולוגית כדי "לתקוף את תודעת הציבור בישראל, לפלג את הציבור ולערער את חוסנו הפנימי". למשל, כשכותבים על מגמת הירידה מהארץ גורמים לאנשים לחשוב שהחיים בארץ קשים ומתסכלים. כך לדוגמה במכתבו הפתוח של אמנון אברמוביץ' לראש הממשלה נתניהו (2018) הוא כתב: "בשנים האחרונות עטים הישראלים על דרכונים זרים". ב-2013 שודרה בטלוויזיה סדרה בשם "היורדים החדשים" שגיבוריה היו צעירים שירדו מהארץ. הם שיבחו את חייהם במדינות אחרות בהן יוקר המחיה נמוך ויש שלווה נפשית. אלא שנתוני הירידה מצביעים על מגמה הפוכה. לפי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), אחוז הירידה הגבוה ביותר (8 יורדים ל-1,000 אזרחים) היה בשנות ה-50. מספר שהלך וירד בהתמדה עד שבשנת 2017 הלמ"ס דיווחה על 0.6 יורדים לכל 1,000 איש. עמיאור תוהה איך קורה שבזמן של שפל בירידה, בחרה התקשורת לכתוב על "תופעה מטרידה", על "אבדן תקווה" ועל "דרכוני מילוט". דוגמה נוספת ללוחמה פסיכולוגית הן הכתבות על הירידה בשיעור המתגייסים לצה"ל, בניגוד לנתונים האובייקטיבים שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, דבר הפוגע בדימוי של צה"ל.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כל דור וה"זמלווייס" שלו

גלית דהן קרליבך

לוּ כל עבודות הדוקטורט היו נראות כמו ספרו הצנום של לואי-פרדינאן סלין, עולם האקדמיה היה חוגג, מדעי הרוח היו משגשגים, מחלקות הומאניות...

מועדון השירה של השטאזי

דינה גורדון

בעיצומה של המלחמה הקרה, פעם בחודש, התאספו אנשי סגל בשטאזי (המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית), בהם קצינים בכירים, פקידי תעמולה וחיילים...

מעולם של "אנחנו" לעולם של "אני"

נדב רט

פילוסופיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, תרבות, יהדות ואף אקטואליה שזורים במלאכת אמן בספרו של הרב יונתן זקס, שיצא לאור בעברית כשנה...

הסיפורים שלא סופרו על D-Day

דינה גורדון

הצרפתי גיום מרקדר (Guillaume Mercader) היה אלוף ברכיבת אופניים שזכה בשפע של גביעי ניצחון ובחסות של יצרנית אופני המירוץ "לה פרל". לאחר כיבוש צרפת...

חוקי המדינה נגד חוקי המדבר

דורית דינור

קל לחשוד במאיר דויטש, מנכ"ל עמותת "רגבים" שהוקמה ב-2006 ומטרתה "קביעת סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע, סביבה וזכויות אדם",...

גברים, חיזרו להיות ג'נטלמנים

דורית דינור

אולי שמעתם על תנועת המרד הגברי: "גברים הולכים בדרך שלהם" או  MGTOW (Men Go Their Own Way) הצוברת פופולריות ברשת החל משנת 2000. מיליוני גברים החליטו...

גורלה של אישה עם סוס

אניטה ל. שרמן

גדלתי בחוף המערבי של ארה"ב ולכן אני מכירה היטב את המים הכחולים של האוקיאנוס ​​השקט. הרעיון לצאת למסע שמתחיל בקצה אחד של ארה"ב, מסתיים...

האלקסיאדה – לא חסרת רגשות לנוכח אסונות

גלית דהן קרליבך

הפתעה נהדרת מצפה לנו על המדף הקלאסי: אפוס רחב יריעה ובו סיפורה של האימפריה הביזנטית ובראשו הקיסר אָלֶקְסְיוֹס קוֹמְנֵנוֹס...

שתפו: