הרשמה לניוזלטר

עד כמה התקשורת הישראלית מעצבת את התודעה שלנו לגבי ישראל ויוצרת הטיות מכוונות בשיח?

דורית דינור | 12 בינואר 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

את מי התקשורת משרתת

כבר קרוב לעשור שהתקשורת הישראלית משתתפת במאבק בין-לאומי להשתלטות על תודעת הציבור הישראלי, ותומכת בצד שלא לטובת ישראל – כך טוען בחריפות חוקר התקשורת ועורך האתר "פרספקטיבה", חנן עמיאור, בספרו החדש. "חלקם של העיתונאים המקומיים במערכה זו מתבטא בעיקר באימוץ נלהב של כל טענת תעמולה אנטי ישראלית והפצתה הלאה, בחרחור מדנים פנימי במטרה להחליש את הלכידות החברתית [בישראל]", כותב עמיאור בספר שבו הוא גם מציג את הדרכים שנוקטים עיתונאים וגופי תקשורת כדי להטות מידע באופן מכוון במטרה לשנות את התודעה הציבורית לכיוון שמגנה ומשמיץ את ישראל.

דרך אחת לעשות זאת, הוא טוען, היא באמצעות ציטוט מקורות אנונימיים מבלי לציין את זהותם על אף שאינם חסויים. למשל כשכותבים: "משקיפים אמרו", או "מקור בכיר ציין", מדובר במקורות אנונימיים שאי אפשר להתחקות אחריהם ולאמת את הידיעות. לעתים זו אפילו הסוואה לדעה של העיתונאי עצמו. לדוגמה, עמיאור טוען כי כאשר נתניהו היה אמור לנאום בפני בית הנבחרים בארה"ב נגד ההסכם עם איראן, שנרקם בממשל אובמה ב-2015, דיווח העיתונאי בן כספית שאיפא"ק (שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקני) מתנגדת בחריפות לנאום. כספית הסתמך על מקורות ושיחות פרטיות עם ראשי איפא"ק, ואף הזהיר בכתבתו, בשם איפא"ק, שישראל תוחרם ותחול הרעה ביחסים עם מחוקקים דמוקרטים. אבל באותו זמן, איפא"ק פרסמה הודעה הקוראת לכל חברי הקונגרס לבוא למליאה ולשמוע את הנאום החשוב של נתניהו. לפי עמיאור, בשיחת עימות שניהל עם כספית, אמר לו כספית שאינו חייב לתת לו דין וחשבון.

דרך נוספת להטיית מידע, לפי עמיאור, היא שימוש בלוחמה פסיכולוגית כדי "לתקוף את תודעת הציבור בישראל, לפלג את הציבור ולערער את חוסנו הפנימי". למשל, כשכותבים על מגמת הירידה מהארץ גורמים לאנשים לחשוב שהחיים בארץ קשים ומתסכלים. כך לדוגמה במכתבו הפתוח של אמנון אברמוביץ' לראש הממשלה נתניהו (2018) הוא כתב: "בשנים האחרונות עטים הישראלים על דרכונים זרים". ב-2013 שודרה בטלוויזיה סדרה בשם "היורדים החדשים" שגיבוריה היו צעירים שירדו מהארץ. הם שיבחו את חייהם במדינות אחרות בהן יוקר המחיה נמוך ויש שלווה נפשית. אלא שנתוני הירידה מצביעים על מגמה הפוכה. לפי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), אחוז הירידה הגבוה ביותר (8 יורדים ל-1,000 אזרחים) היה בשנות ה-50. מספר שהלך וירד בהתמדה עד שבשנת 2017 הלמ"ס דיווחה על 0.6 יורדים לכל 1,000 איש. עמיאור תוהה איך קורה שבזמן של שפל בירידה, בחרה התקשורת לכתוב על "תופעה מטרידה", על "אבדן תקווה" ועל "דרכוני מילוט". דוגמה נוספת ללוחמה פסיכולוגית הן הכתבות על הירידה בשיעור המתגייסים לצה"ל, בניגוד לנתונים האובייקטיבים שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, דבר הפוגע בדימוי של צה"ל.

שתפו את הכתבה:

חנן עמיאור, "הסדנה להנדסת תודעה. שש הדרכים של התקשורת הישראלית לעבוד עליכם", הוצ' סלע מאיר, נובמבר 2020

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איך לטפח רעיונות פורצי דרך

דורית דינור

בשנות ה-90 הפכה "נוקיה" לנושאת הבשורה של הרשת הסלולרית הראשונה, ובתחילת שנות ה-2000 היא ייצרה מחצית מהטלפונים הסלולריים שנמכרו בעולם...

סיפורי נשמות מתגלגלות

דינה גורדון

גרישה צרולניק, גיבור ספרו של הסופר והמחזאי רועי חן, הוא עוף מוזר. יש לו דמיון פורה וידע נרחב בהיסטוריה, אבל בגיל 39 חייו מצטמצמים לנקודה...

למי מותר להתרווח במושב המטוס

דינה גורדון

ליזה יצאה עם תום, בנה בן הארבע, לשחק בגינה ציבורית. תום חפר בארגז החול בור עמוק והלך לרגע לקחת צעצועים שיוכל להניח בתוכו. בזמן שתום הלך,...

תרופת המוסיקה

דורית דינור

אניטה קולינס לא ידעה לקרוא עד גיל תשע. היא הצליחה להעמיד פנים ולהסוות זאת, אך חוותה התדרדרות בלימודים. בהמשך גם קשריה החברתיים התחילו אט אט...

איך נתמודד עם הקולות שבפנים?

דורית דינור

ברגע שנמצאים בשקט אפשר להבחין בו: בזרם מחשבות המתנהג כמו תחנת רדיו שאינה מפסיקה לשדר בתוכנו. הדיבור הפנימי הנחשב כתכונה בסיסית של...

כולנו אוהבים לקנות בזול, אבל מהו המחיר האנושי?

דורית דינור

רבים מאיתנו אוהבים לעשות קניות ולהתחדש. ככל שנשיג את המוצר המבוקש בזול או בהנחה נרגיש טוב יותר. פרופ' ג'ורג...

כתם הלידה: משל לזמננו

ג'ף מיניק

ב-1843 פרסם הסופר נתניאל הות'ורן בביטאון הספרותי "פיוניר" את "כתם לידה" – סיפור קצר ומעורר מחשבה. שלוש שנים אחר כך הוסיף אותו לקובץ...

ביל גייטס מסביר איך למנוע משבר אקלים

עידן לוי

כאשר האדם השלישי בעושרו בעולם מפרסם ספר על משבר האקלים – מדובר באירוע משמעותי שעושה הדים מסביב לעולם. אין ספק שביל גייטס...

שתפו: