הרשמה לניוזלטר

עד כמה התקשורת הישראלית מעצבת את התודעה שלנו לגבי ישראל ויוצרת הטיות מכוונות בשיח?

דורית דינור | 12 בינואר 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

את מי התקשורת משרתת

כבר קרוב לעשור שהתקשורת הישראלית משתתפת במאבק בין-לאומי להשתלטות על תודעת הציבור הישראלי, ותומכת בצד שלא לטובת ישראל – כך טוען בחריפות חוקר התקשורת ועורך האתר "פרספקטיבה", חנן עמיאור, בספרו החדש. "חלקם של העיתונאים המקומיים במערכה זו מתבטא בעיקר באימוץ נלהב של כל טענת תעמולה אנטי ישראלית והפצתה הלאה, בחרחור מדנים פנימי במטרה להחליש את הלכידות החברתית [בישראל]", כותב עמיאור בספר שבו הוא גם מציג את הדרכים שנוקטים עיתונאים וגופי תקשורת כדי להטות מידע באופן מכוון במטרה לשנות את התודעה הציבורית לכיוון שמגנה ומשמיץ את ישראל.

דרך אחת לעשות זאת, הוא טוען, היא באמצעות ציטוט מקורות אנונימיים מבלי לציין את זהותם על אף שאינם חסויים. למשל כשכותבים: "משקיפים אמרו", או "מקור בכיר ציין", מדובר במקורות אנונימיים שאי אפשר להתחקות אחריהם ולאמת את הידיעות. לעתים זו אפילו הסוואה לדעה של העיתונאי עצמו. לדוגמה, עמיאור טוען כי כאשר נתניהו היה אמור לנאום בפני בית הנבחרים בארה"ב נגד ההסכם עם איראן, שנרקם בממשל אובמה ב-2015, דיווח העיתונאי בן כספית שאיפא"ק (שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקני) מתנגדת בחריפות לנאום. כספית הסתמך על מקורות ושיחות פרטיות עם ראשי איפא"ק, ואף הזהיר בכתבתו, בשם איפא"ק, שישראל תוחרם ותחול הרעה ביחסים עם מחוקקים דמוקרטים. אבל באותו זמן, איפא"ק פרסמה הודעה הקוראת לכל חברי הקונגרס לבוא למליאה ולשמוע את הנאום החשוב של נתניהו. לפי עמיאור, בשיחת עימות שניהל עם כספית, אמר לו כספית שאינו חייב לתת לו דין וחשבון.

דרך נוספת להטיית מידע, לפי עמיאור, היא שימוש בלוחמה פסיכולוגית כדי "לתקוף את תודעת הציבור בישראל, לפלג את הציבור ולערער את חוסנו הפנימי". למשל, כשכותבים על מגמת הירידה מהארץ גורמים לאנשים לחשוב שהחיים בארץ קשים ומתסכלים. כך לדוגמה במכתבו הפתוח של אמנון אברמוביץ' לראש הממשלה נתניהו (2018) הוא כתב: "בשנים האחרונות עטים הישראלים על דרכונים זרים". ב-2013 שודרה בטלוויזיה סדרה בשם "היורדים החדשים" שגיבוריה היו צעירים שירדו מהארץ. הם שיבחו את חייהם במדינות אחרות בהן יוקר המחיה נמוך ויש שלווה נפשית. אלא שנתוני הירידה מצביעים על מגמה הפוכה. לפי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), אחוז הירידה הגבוה ביותר (8 יורדים ל-1,000 אזרחים) היה בשנות ה-50. מספר שהלך וירד בהתמדה עד שבשנת 2017 הלמ"ס דיווחה על 0.6 יורדים לכל 1,000 איש. עמיאור תוהה איך קורה שבזמן של שפל בירידה, בחרה התקשורת לכתוב על "תופעה מטרידה", על "אבדן תקווה" ועל "דרכוני מילוט". דוגמה נוספת ללוחמה פסיכולוגית הן הכתבות על הירידה בשיעור המתגייסים לצה"ל, בניגוד לנתונים האובייקטיבים שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, דבר הפוגע בדימוי של צה"ל.

שתפו את הכתבה:

חנן עמיאור, "הסדנה להנדסת תודעה. שש הדרכים של התקשורת הישראלית לעבוד עליכם", הוצ' סלע מאיר, נובמבר 2020

את מי התקשורת משרתת

עד כמה התקשורת הישראלית מעצבת את התודעה שלנו לגבי ישראל ויוצרת הטיות מכוונות בשיח?

דורית דינור | 12 בינואר 2021 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

חנן עמיאור, "הסדנה להנדסת תודעה. שש הדרכים של התקשורת הישראלית לעבוד עליכם", הוצ' סלע מאיר, נובמבר 2020

כבר קרוב לעשור שהתקשורת הישראלית משתתפת במאבק בין-לאומי להשתלטות על תודעת הציבור הישראלי, ותומכת בצד שלא לטובת ישראל – כך טוען בחריפות חוקר התקשורת ועורך האתר "פרספקטיבה", חנן עמיאור, בספרו החדש. "חלקם של העיתונאים המקומיים במערכה זו מתבטא בעיקר באימוץ נלהב של כל טענת תעמולה אנטי ישראלית והפצתה הלאה, בחרחור מדנים פנימי במטרה להחליש את הלכידות החברתית [בישראל]", כותב עמיאור בספר שבו הוא גם מציג את הדרכים שנוקטים עיתונאים וגופי תקשורת כדי להטות מידע באופן מכוון במטרה לשנות את התודעה הציבורית לכיוון שמגנה ומשמיץ את ישראל.

דרך אחת לעשות זאת, הוא טוען, היא באמצעות ציטוט מקורות אנונימיים מבלי לציין את זהותם על אף שאינם חסויים. למשל כשכותבים: "משקיפים אמרו", או "מקור בכיר ציין", מדובר במקורות אנונימיים שאי אפשר להתחקות אחריהם ולאמת את הידיעות. לעתים זו אפילו הסוואה לדעה של העיתונאי עצמו. לדוגמה, עמיאור טוען כי כאשר נתניהו היה אמור לנאום בפני בית הנבחרים בארה"ב נגד ההסכם עם איראן, שנרקם בממשל אובמה ב-2015, דיווח העיתונאי בן כספית שאיפא"ק (שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקני) מתנגדת בחריפות לנאום. כספית הסתמך על מקורות ושיחות פרטיות עם ראשי איפא"ק, ואף הזהיר בכתבתו, בשם איפא"ק, שישראל תוחרם ותחול הרעה ביחסים עם מחוקקים דמוקרטים. אבל באותו זמן, איפא"ק פרסמה הודעה הקוראת לכל חברי הקונגרס לבוא למליאה ולשמוע את הנאום החשוב של נתניהו. לפי עמיאור, בשיחת עימות שניהל עם כספית, אמר לו כספית שאינו חייב לתת לו דין וחשבון.

דרך נוספת להטיית מידע, לפי עמיאור, היא שימוש בלוחמה פסיכולוגית כדי "לתקוף את תודעת הציבור בישראל, לפלג את הציבור ולערער את חוסנו הפנימי". למשל, כשכותבים על מגמת הירידה מהארץ גורמים לאנשים לחשוב שהחיים בארץ קשים ומתסכלים. כך לדוגמה במכתבו הפתוח של אמנון אברמוביץ' לראש הממשלה נתניהו (2018) הוא כתב: "בשנים האחרונות עטים הישראלים על דרכונים זרים". ב-2013 שודרה בטלוויזיה סדרה בשם "היורדים החדשים" שגיבוריה היו צעירים שירדו מהארץ. הם שיבחו את חייהם במדינות אחרות בהן יוקר המחיה נמוך ויש שלווה נפשית. אלא שנתוני הירידה מצביעים על מגמה הפוכה. לפי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), אחוז הירידה הגבוה ביותר (8 יורדים ל-1,000 אזרחים) היה בשנות ה-50. מספר שהלך וירד בהתמדה עד שבשנת 2017 הלמ"ס דיווחה על 0.6 יורדים לכל 1,000 איש. עמיאור תוהה איך קורה שבזמן של שפל בירידה, בחרה התקשורת לכתוב על "תופעה מטרידה", על "אבדן תקווה" ועל "דרכוני מילוט". דוגמה נוספת ללוחמה פסיכולוגית הן הכתבות על הירידה בשיעור המתגייסים לצה"ל, בניגוד לנתונים האובייקטיבים שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, דבר הפוגע בדימוי של צה"ל.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
גלגוליו של האספירין כמקרה בוחן

דורית דינור

ספרו החדש של ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי וחוקר בתחום האפידמיולוגיה הקלינית ומדיניות הבריאות, מעלה שאלות נוקבות לגבי האופן...

הכלכלן המנודה המצליח בעולם

דינה גורדון

קשה היום להאמין שתומס סואל בן ה-91, מגדולי ההוגים הכלכליים במאה האחרונה, היה בשנות העשרים לחייו מרקסיסט מושבע. אולם הביוגרפיה החדשה...

האם השוויון פוגע בבריאות?

דורית דינור

אתם ממתינים חודשים לבדיקת הדמיה או לרופא מומחה, יושבים באולם המתנה עם עוד 50 אנשים, או נכנסים להליך רפואי מבלי לקבל הסבר שניתן בסבלנות...

נפלאות האודיסיאה של ציפורים נודדות

דינה גורדון

הן מגדילות את מסת השרירים שלהן בלי לעשות אימוני כושר, זוללות שומן בלי לפתח מחלת לב או סוכרת, גומאות מרחקים של עשרות אלפי...

אין כמו סיפור טוב כדי להעביר את סיפורה המורכב של ישראל

נדב רט

"ב-12 בינואר 1981 סיים השייח' חמאד אבו רביע עוד יום עבודה במשכן. הוא גלגל במזנון הכנסת שיחה בערבית עם משה שחל. אחר כך...

המחיר הגבוה שגובה הטכנולוגיה

נדב רט

אין ספק ש"מהפכת הקשב" הוא ספר חובה שעוד יצוטט בשנה הקרובה בכנסים העוסקים בחינוך, בעסקים, בחקיקה, בזוגיות, במשפחה ובכלכלה. לא בגלל שהוא...

ההפיכה שעוד לא קרתה

דינה גורדון

מנהיג סין, שי ג'ין-פינג, כינס את הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסינית לדיון דחוף במשבר הכלכלי שפקד את סין. אבל הפגישה לא התנהלה...

הבלוף הגדול של חייו

דינה גורדון

במשך 15 שנה חי ג'יימס טייט היל בשקר. זו לא הייתה תוצאה של מזימה מתוכננת או בחירה מודעת, לפחות לא בהתחלה. זה התחיל בהעמדות פנים, השתמטויות...

שתפו: