כבר קרוב לעשור שהתקשורת הישראלית משתתפת במאבק בין-לאומי להשתלטות על תודעת הציבור הישראלי, ותומכת בצד שלא לטובת ישראל – כך טוען בחריפות חוקר התקשורת ועורך האתר "פרספקטיבה", חנן עמיאור, בספרו החדש. "חלקם של העיתונאים המקומיים במערכה זו מתבטא בעיקר באימוץ נלהב של כל טענת תעמולה אנטי ישראלית והפצתה הלאה, בחרחור מדנים פנימי במטרה להחליש את הלכידות החברתית [בישראל]", כותב עמיאור בספר שבו הוא גם מציג את הדרכים שנוקטים עיתונאים וגופי תקשורת כדי להטות מידע באופן מכוון במטרה לשנות את התודעה הציבורית לכיוון שמגנה ומשמיץ את ישראל.

דרך אחת לעשות זאת, הוא טוען, היא באמצעות ציטוט מקורות אנונימיים מבלי לציין את זהותם על אף שאינם חסויים. למשל כשכותבים: "משקיפים אמרו", או "מקור בכיר ציין", מדובר במקורות אנונימיים שאי אפשר להתחקות אחריהם ולאמת את הידיעות. לעתים זו אפילו הסוואה לדעה של העיתונאי עצמו. לדוגמה, עמיאור טוען כי כאשר נתניהו היה אמור לנאום בפני בית הנבחרים בארה"ב נגד ההסכם עם איראן, שנרקם בממשל אובמה ב-2015, דיווח העיתונאי בן כספית שאיפא"ק (שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקני) מתנגדת בחריפות לנאום. כספית הסתמך על מקורות ושיחות פרטיות עם ראשי איפא"ק, ואף הזהיר בכתבתו, בשם איפא"ק, שישראל תוחרם ותחול הרעה ביחסים עם מחוקקים דמוקרטים. אבל באותו זמן, איפא"ק פרסמה הודעה הקוראת לכל חברי הקונגרס לבוא למליאה ולשמוע את הנאום החשוב של נתניהו. לפי עמיאור, בשיחת עימות שניהל עם כספית, אמר לו כספית שאינו חייב לתת לו דין וחשבון.