חשבתם שאתם לא מצליחים בחיים בגלל שאינכם מספיק עשירים, בגלל צבע עור שונה או בגלל שהיו לכם חיים קשים? ספר חדש קורא לכם להפסיק להתלונן ולהתחיל לחשוב איך להפוך את מה שאתם חושבים שנתפס כחיסרון ליתרון שלכם
דינה גורדון | 12 ביולי 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
ביקורת ספר: על הקצה – איך להפוך חיסרון ליתרון
סיירוס חביב (Cyrus Habib) החליט בגיל 38 לרוץ לבחירות למשרת סגן המושל של מדינת וושינגטון. הוא ידע שהוא אינו דמות של מועמד אידיאלי: עיוור, נמוך קומה, בעל התנהגות מחוספסת ובן למהגרים מאיראן. אבל הוא גם ידע שההתמודדות בבחירות לא תהיה הדבר הקשה ביותר שהוא כבר הספיק לעשות בחייו. הוא הצליח לזכות במלגות לימודים יוקרתיות לקולג', למד באוניברסיטת אוקספורד, קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת ייל, שם גם היה העורך של הג'ורנל היוקרתי Yale Law Journal.
חביב, שאיבד את ראייתו בגיל שמונה בגלל סרטן נדיר ברשתית, היה רגיל שאנשים מרחמים עליו, אבל הוא עצמו לא התייחס לאובדן ראייתו כחיסרון. מבחינתו הוא היה בר מזל משתי סיבות: הוא הספיק לחוות את הראייה שהייתה לו עד גיל שמונה, ולשמר זיכרונות ממה שראה. והוא גם התעוור בגיל די צעיר בשביל להסתגל למצבו, וללמוד כיצד לחיות חיים נורמליים ועצמאיים בלי לראות.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Laura Huang, Edge: Turning Adversity into Advantage, January 2020
ביקורת ספר: על הקצה – איך להפוך חיסרון ליתרון
חשבתם שאתם לא מצליחים בחיים בגלל שאינכם מספיק עשירים, בגלל צבע עור שונה או בגלל שהיו לכם חיים קשים? ספר חדש קורא לכם להפסיק להתלונן ולהתחיל לחשוב איך להפוך את מה שאתם חושבים שנתפס כחיסרון ליתרון שלכם
דינה גורדון | 12 ביולי 2020 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
Laura Huang, Edge: Turning Adversity into Advantage, January 2020
סיירוס חביב (Cyrus Habib) החליט בגיל 38 לרוץ לבחירות למשרת סגן המושל של מדינת וושינגטון. הוא ידע שהוא אינו דמות של מועמד אידיאלי: עיוור, נמוך קומה, בעל התנהגות מחוספסת ובן למהגרים מאיראן. אבל הוא גם ידע שההתמודדות בבחירות לא תהיה הדבר הקשה ביותר שהוא כבר הספיק לעשות בחייו. הוא הצליח לזכות במלגות לימודים יוקרתיות לקולג', למד באוניברסיטת אוקספורד, קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת ייל, שם גם היה העורך של הג'ורנל היוקרתי Yale Law Journal.
חביב, שאיבד את ראייתו בגיל שמונה בגלל סרטן נדיר ברשתית, היה רגיל שאנשים מרחמים עליו, אבל הוא עצמו לא התייחס לאובדן ראייתו כחיסרון. מבחינתו הוא היה בר מזל משתי סיבות: הוא הספיק לחוות את הראייה שהייתה לו עד גיל שמונה, ולשמר זיכרונות ממה שראה. והוא גם התעוור בגיל די צעיר בשביל להסתגל למצבו, וללמוד כיצד לחיות חיים נורמליים ועצמאיים בלי לראות.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
