כניסה
הרשמה לניוזלטר

צ'יארה ויגו מהאי סרדינה שבאיטליה יוצאת פעם בשנה למשימה מיוחדת. באביב, ביום מסוים שרק היא יודעת…

וו מינגרן | 13 במרץ 2018 | תרבות ואמנות | 2 דק׳

השראה: האישה היחידה בעולם שמכירה את סוד טוויית המשי מהים

צ'יארה ויגו מהאי סרדינה שבאיטליה יוצאת פעם בשנה למשימה מיוחדת. באביב, ביום מסוים שרק היא יודעת איזה, היא לוקחת את סירתה ושטה בים. בנקודה מסוימת, היא עוצרת. היא מספרת שהים והגלים אומרים לה היכן לעצור.

לאחר מכן היא קופצת למים ופוגשת את הצדפות המיוחדות שכל כך קל לזהות. הן עומדות זקופות, בגובה של כמטר, צמודות לסלע בעזרת מאות סיבים דקיקים זהובים שהן מפרישות מבלוטות מיוחדות בגופן. קוראים להן "צדפות העט האצילות". בעדינות רבה היא מלקטת את הסיבים האלה.

כשוויגו תחזור לביתה, היא תייצר מהסיבים מוצר מותרות שמעטים יזכו לראות, שלא לדבר על למשש או ללבוש, כי הייצור שלו הוא אמנות שהולכת ונעלמת מהעולם.

תמונה: Guilio Gigante/CC BY-SA

תמונה: Guilio Gigante/CC BY-SA

הסיבים האלה יעברו טיפול מיוחד, ואחר כך ויגו תטווה אותם לחוטים דקים שמהם אפשר יהיה לייצר פריטי לבוש או ריקמה. התוצאה הסופית היא אריג משי יקר ערך ונדיר ביותר. הוא נוצץ באור השמש כמו זהב, ועדין יותר אפילו מהמשי שאנחנו מכירים. הוא קל ביותר ומחמם מאוד. אומרים שזוג כפפות של אישה העשויות ממשי מהים, אפשר לקפל לתוך מחצית של קליפת אגוז.

זו הסיבה לפופולריות הרבה שהייתה לו בקרב בני המעמד העליון בעולם העתיק. מסופר שלמלכים במסופוטמיה היו פרטי לבוש ממשי ים, ושהמשי היה ידוע גם ביוון וברומא בעת העתיקה.

בתקופה המודרנית זו אמנות שכמעט אבדה. אף על פי שיש עוד מספר נשים בדרום איטליה שנאמר שהן יודעות את סודות הטוויה של משי מהים. נאמר גם שצ'יארה ויגו היא אולי האישה היחידה בעולם שאוספת את חומר הגלם מהצדפות בעצמה, וכי איכות האריג שהיא מייצרת – אין שני לו.

ויגו מספרת שאת הידע של ייצור משי מהים הביאה לסרדיניה אישה בשם ברניקי, מי שהייתה מלכה יהודיה, בתו של אגריפס מלך יהודה, ונצר לבית הורדוס וגם נצר לבית חשמונאי. המסורת עברה אחר כך מדור לדור. ויגו עצמה למדה את האומנות הזו מסבתה.

המשי שוויגו מייצרת אינו למכירה. היא מחלקת אותו לעניים ולנזקקים. ויגו מלמדת את בתה את אומנות טווית המשי מהים, וכך היא מקווה שהמסורת הזו בכל זאת לא תיעלם מן העולם.

שתפו את הכתבה:

השראה: האישה היחידה בעולם שמכירה את סוד טוויית המשי מהים

צ'יארה ויגו מהאי סרדינה שבאיטליה יוצאת פעם בשנה למשימה מיוחדת. באביב, ביום מסוים שרק היא יודעת…

וו מינגרן | 13 במרץ 2018 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

תמונה: Guilio Gigante/CC BY-SA

צ'יארה ויגו מהאי סרדינה שבאיטליה יוצאת פעם בשנה למשימה מיוחדת. באביב, ביום מסוים שרק היא יודעת איזה, היא לוקחת את סירתה ושטה בים. בנקודה מסוימת, היא עוצרת. היא מספרת שהים והגלים אומרים לה היכן לעצור.

לאחר מכן היא קופצת למים ופוגשת את הצדפות המיוחדות שכל כך קל לזהות. הן עומדות זקופות, בגובה של כמטר, צמודות לסלע בעזרת מאות סיבים דקיקים זהובים שהן מפרישות מבלוטות מיוחדות בגופן. קוראים להן "צדפות העט האצילות". בעדינות רבה היא מלקטת את הסיבים האלה.

כשוויגו תחזור לביתה, היא תייצר מהסיבים מוצר מותרות שמעטים יזכו לראות, שלא לדבר על למשש או ללבוש, כי הייצור שלו הוא אמנות שהולכת ונעלמת מהעולם.

תמונה: Guilio Gigante/CC BY-SA

תמונה: Guilio Gigante/CC BY-SA

הסיבים האלה יעברו טיפול מיוחד, ואחר כך ויגו תטווה אותם לחוטים דקים שמהם אפשר יהיה לייצר פריטי לבוש או ריקמה. התוצאה הסופית היא אריג משי יקר ערך ונדיר ביותר. הוא נוצץ באור השמש כמו זהב, ועדין יותר אפילו מהמשי שאנחנו מכירים. הוא קל ביותר ומחמם מאוד. אומרים שזוג כפפות של אישה העשויות ממשי מהים, אפשר לקפל לתוך מחצית של קליפת אגוז.

זו הסיבה לפופולריות הרבה שהייתה לו בקרב בני המעמד העליון בעולם העתיק. מסופר שלמלכים במסופוטמיה היו פרטי לבוש ממשי ים, ושהמשי היה ידוע גם ביוון וברומא בעת העתיקה.

בתקופה המודרנית זו אמנות שכמעט אבדה. אף על פי שיש עוד מספר נשים בדרום איטליה שנאמר שהן יודעות את סודות הטוויה של משי מהים. נאמר גם שצ'יארה ויגו היא אולי האישה היחידה בעולם שאוספת את חומר הגלם מהצדפות בעצמה, וכי איכות האריג שהיא מייצרת – אין שני לו.

ויגו מספרת שאת הידע של ייצור משי מהים הביאה לסרדיניה אישה בשם ברניקי, מי שהייתה מלכה יהודיה, בתו של אגריפס מלך יהודה, ונצר לבית הורדוס וגם נצר לבית חשמונאי. המסורת עברה אחר כך מדור לדור. ויגו עצמה למדה את האומנות הזו מסבתה.

המשי שוויגו מייצרת אינו למכירה. היא מחלקת אותו לעניים ולנזקקים. ויגו מלמדת את בתה את אומנות טווית המשי מהים, וכך היא מקווה שהמסורת הזו בכל זאת לא תיעלם מן העולם.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
סימפליציסימוס – שוטה תמים או מספר סיפורים חריף?

גלית דהן קרליבך

בלטינית, משמעות המילה "סימפליציסימוס" (Simplicissimus), היא פשוט, תמים או נבער מדעת. דרך ההטיות השונות בלטינית הקורא פוגש...

החיים הכפולים של הוויקינגים

דורית דינור

הם הגיחו מהים ופשטו על מנזר לינדיספארן שבצפון מזרח אנגליה. לאחר שרצחו נזירים בחרבות ובגרזנים, הם שברו את המזבח וזרעו הרס. היו אלה...

פרדוקס השוויון הנשי

דורית דינור

"מה רבה הייתה הפתעתי בגיל עשרים ושמונה, עם לידתו של בני אלון כשגיליתי תגלית חדשה ומפתיעה עבורי: אישה היא לא גבר", כותבת מאיה שרון וולף...

להחזיר את העובדתיות למרכז הבמה

נדב רט

האופן בו מתנהל מאבקם של המורים על שכרם יכול להוות דוגמה מצוינת לחוסר של המונח "עובדתיות" בשיח הציבורי. כשמורה מתראיין בכלי...

כל דור וה"זמלווייס" שלו

גלית דהן קרליבך

לוּ כל עבודות הדוקטורט היו נראות כמו ספרו הצנום של לואי-פרדינאן סלין, עולם האקדמיה היה חוגג, מדעי הרוח היו משגשגים, מחלקות הומאניות...

מועדון השירה של השטאזי

דינה גורדון

בעיצומה של המלחמה הקרה, פעם בחודש, התאספו אנשי סגל בשטאזי (המשטרה החשאית של גרמניה המזרחית), בהם קצינים בכירים, פקידי תעמולה וחיילים...

מעולם של "אנחנו" לעולם של "אני"

נדב רט

פילוסופיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, תרבות, יהדות ואף אקטואליה שזורים במלאכת אמן בספרו של הרב יונתן זקס, שיצא לאור בעברית כשנה...

הסיפורים שלא סופרו על D-Day

דינה גורדון

הצרפתי גיום מרקדר (Guillaume Mercader) היה אלוף ברכיבת אופניים שזכה בשפע של גביעי ניצחון ובחסות של יצרנית אופני המירוץ "לה פרל". לאחר כיבוש צרפת...

שתפו: