כניסה
הרשמה לניוזלטר

מה גורם לאנשים להתרוצץ בכל רחבי העולם כדי לחזות בשתי דקות של חשכה מוחלטת באמצע היום

נורית ענתי | 7 בדצמבר 2017 | תרבות ואמנות | 3 דק׳

ציידי הליקויים

עמדנו מתנשמים בצהרי היום על פסגת ההר המושלג. נותרו עוד מספר דקות – מספיק כדי לשתות כמה לגימות של מים ולהוציא את העדשות המושחרות מהתיקים. מסביב השתרעו מישורים ריקים עד האופק, ואנחנו על ההר הבודד והמושלג, שפיץ געשי בלב המישורים בטורקיה.

״זה מתחיל״ נשמעה קריאה, וכולם הרימו את מבטם לשמים הכחולים. השמש זרחה, בלא כל ענן. צהרי יום מושלם. התאמצתי להסתכל, דרך העדשה המושחרת שהבאתי איתי, וראיתי שבצידה האחד של השמש יש חלק קטנטן נגוס. זה מתחיל.

תמונת אילוסטרציה: Fotolia

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
דן בראון, "הסוד האחרון", תרגום קטיה בנוביץ', כנרת זמורה דביר, מאי 2026
דן בראון פותח צופן חדש: הפעם בתוך התודעה

דינה גורדון

Denis Prager, "If There Is No God: The Battle Over Who Defines Good and Evil", Broadside Books, February 2026
את מי מצילים קודם: את הכלב או את האדם?

דיינה בוקנייט

תומס אריקסון, "מוקף בנרקיסיסטים", תרגום אמיר צוקרמן, כנרת זמורה דביר, מאי 2026
המדריך לנרקיסיסטים

דינה גורדון

מתי פרידמן, "לחפש בן אדם", כנרת זמורה דביר, מרץ 2026
הגבורה שלא הצילה – אבל העניקה משמעות

חיים אבייב

ויקטור פרנקל "הזעקה הלא נשמעת למשמעות", תרגום: יעל ינאי, כנרת זמורה דביר, מרץ 2026
לא לממש את עצמך, לשכוח את עצמך

דינה גורדון

סימון וייל, "חיבוקו הקר של הכוח", מצרפתית: דניאל רוזנברג ושירן בק, הוצאת בלימה, 2025
להבין את מנגנון הכוח

גלית דהן קרליבך

שתפו: