כניסה
הרשמה לניוזלטר

האדריכל אלכס מייטליס משוחח על השראה, מספר מדוע הוא לא מוכן לוותר על מגורים בפלורנטין ולמה הוא מקווה שיהיה קשה להגדיר את הסגנון האדריכלי שלו

דינה גורדון | 1 באפריל 2014 | תרבות ואמנות | 7 דק׳

איש של פלורנטין

שכונת פלורנטין בשעת בוקר מאוחרת לא נראית מזמינה. הרחובות ריקים, נראים קצת מוזנחים ועזובים. רוב החנויות סגורות, לא ברור האם הן עומדות להיפתח מתישהו. כנראה טעיתי, אני חושבת לעצמי. אני בודקת שוב את הכתובת ומתקרבת בהיסוס לכניסה. "את מי את מחפשת?" שואל אותי אחד הדיירים. "אלכס? תעלי עד לקומה האחרונה".

התחלתי לטפס במדרגות גבוהות לקומה הרביעית. כל קומה נראית כמו משטח ענקי של עזובה. מרפסות באורך של עשרות מטרים, קופסאות קרטון מלאות בחפצים וערמות בגדים זרוקים. שוב הספק מנקר בליבי. את המעלית שנמצאת מאחורי הבית גיליתי רק כשירדתי.

אלכס מייטליס
צילום: תקווה מהבד

אלכס מייטליס
צילום: תקווה מהבד

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
דאגלס מאריי, "הקרב על המערב", שיבולת וסלע מאיר, 2024
המערב נגד עצמו: הקרב שמאיים לפרק את הציוויליזציה שלנו

נדב רט

החיים הם לא יותר מהבל – אז למה לא לצחוק עליהם?

גלית דהן קרליבך

אילה דקל, "רסיסי לילה", הוצאת שתים, 2024
כשהעבר פוגש את ההווה ומחברבין חזון חלוצי למציאות עכשווית

נדב רט

ניקולאי קוסטומארוב, "מרד הבהמות", תרגם מרוסית: טינו מושקוביץ', הוצאת נהר ספרים, ינואר 2025
כשהמהפכה נושכת את יוצריה

גלית דהן קרליבך

אהוד פירר, "כחיות הנוהמות ביער", הוצאת שתים, נובמבר 2024
דיוקן לא שגרתי של המסלול הדתי-לאומי

נדב רט

חגי סגל, "משיח בשדה בוקר", ידיעות ספרים, ינואר 2025
בן גוריון באור חדש

נדב רט

שתפו: