כניסה
הרשמה לניוזלטר

אחרי שני עשורים בהופעות עם דיוויד בואי, המתופף סטרלינג קמפבל כותב לאפוק טיימס את זיכרונותיו

סטרלינג קמפבל | 8 באפריל 2016 | תרבות ואמנות | 9 דק׳

השנים שלי עם דיוויד בואי

תחילתו של הקשר שלי עם דיוויד בואי היה כשהייתי בן 14. השנה הייתה 1978, כשלמדתי לנגן בתופים. נכנסתי ללובי של בניין הדירות שבו גרתי, באזור שכונת ה"אפר ווסט סייד" בניו יורק, כשלפתע פגשתי במתופף דניס דיוויס, שהחזיק בידו מצילה ומקל תיפוף. "לאן אתה הולך?" שאלתי בהתלהבות. הייתי סקרן ולא הכרתי מוזיקאים מקצועיים.

"יש לי הופעה הערב, אני הולך לנגן ב׳מדיסון סקוור גארדן׳", ענה לי דיוויס. "אני מופיע עם דיוויד בואי. רוצה לבוא?". הוא הושיט לי כרטיס והותיר אותי פעור פה. הוא הקליט כמה מהאלבומים המשפיעים ביותר של בואי – "Young Americans", "Station to Station", "Low", "Heroes", אבל לא הכרתי אף אחד מהם. בימים ההם הכרתי רק שיר אחד של בואי, Fame.

איור: Rob Counts/Epoch Times NY

Benjamin Chasteen/Epoch Times

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אריאל שנבל, "יום השישי", כנרת-זמורה, מארס 2026
המחיר הכבד של תיקון העבר 

נדב רט

שמואל רוזנר, "בעניין החרדים...", התחנה, מארס 2026
בין הסתגרות להשתלבות: האתגר החרדי והעתיד הישראלי

נדב רט

הלגרד האוג, "אול רייט גוד נייט", מגרמנית: טלי קונס, הוצאת ספריית רות, ינואר 2026
החיים בצל היעלמות

גלית דהן קרליבך

גיא פרל, רן ברקאי, "מדוע לא היו להן פנים", הוצאת אדרא, נובמבר 2025
מערת האדם הקדמון – חלון אל התודעה?

דינה גורדון

פנחס גולדשמידט, "זיכרונות ממוסקבה", הוצאת ידיעות ספרים, ינואר 2026
המאבק השקט על תחיית יהדות רוסיה

חיים אבייב

אופיר טושה גפלה, "במחילה מכבודה של אשת המערות", הוצאת כתר, מאי 2025
המרד השקט של האיש שרצה רק לקרוא

מאיה מזרחי

שתפו: