כניסה
הרשמה לניוזלטר

בתוך שנים ספורות הפך פיצו קדם לאחד האדריכלים המדוברים בישראל. בריאיון הוא מספר על הדרך לבתי האלפיון העליון, על הפחדים והחששות מול הלקוחות, וגם על האמונות ("לא מאמין יותר במגדלי יוקרה, אלא במגדלי תרבות")

איל לוינטר | 8 ביולי 2013 | תרבות ואמנות | 8 דק׳

פיצו-לנד

בתחילת שנות ה-2000 חיפש פיצו קדם, אז סטודנט מצליח בשנות ה-30 לחייו, לפרוץ לשוק האדריכלות בארץ. הבעיה היחידה שלו הייתה שארסנל הכלים שעמד לרשותו היה מוגבל מאוד, והצטמצם בעיקר "לביטחון עצמי גבוה שגובל בחוצפה ובטמטום", הוא משחזר.

"באתי בחוסר ידיעה כזה, מאושר ובטוח שאין שני לי. הדבר היחיד שנצמדתי אליו היה הקו האדריכלי שלי", הוא אומר. רצה הגורל ואחד הפרויקטים המוקדמים של קדם היה דירת גג ברחוב אחד העם בתל אביב, שהייתה שייכת לבחור צעיר. כשעלו לגג אמר לו הבחור: "הגג הזה שייך לי כי סבא שלי היה אומן מפורסם מאוד", נזכר קדם.

פיצו קדם

חזית צד. הגג כולו מרחץ ועוטף את מסות המבנה – צילום: עמית גרון

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
דן בראון, "הסוד האחרון", תרגום קטיה בנוביץ', כנרת זמורה דביר, מאי 2026
דן בראון פותח צופן חדש: הפעם בתוך התודעה

דינה גורדון

Denis Prager, "If There Is No God: The Battle Over Who Defines Good and Evil", Broadside Books, February 2026
את מי מצילים קודם: את הכלב או את האדם?

דיינה בוקנייט

תומס אריקסון, "מוקף בנרקיסיסטים", תרגום אמיר צוקרמן, כנרת זמורה דביר, מאי 2026
המדריך לנרקיסיסטים

דינה גורדון

מתי פרידמן, "לחפש בן אדם", כנרת זמורה דביר, מרץ 2026
הגבורה שלא הצילה – אבל העניקה משמעות

חיים אבייב

ויקטור פרנקל "הזעקה הלא נשמעת למשמעות", תרגום: יעל ינאי, כנרת זמורה דביר, מרץ 2026
לא לממש את עצמך, לשכוח את עצמך

דינה גורדון

סימון וייל, "חיבוקו הקר של הכוח", מצרפתית: דניאל רוזנברג ושירן בק, הוצאת בלימה, 2025
להבין את מנגנון הכוח

גלית דהן קרליבך

שתפו: