רצים עם הרגלים או עם כל הגוף, היציבה זקופה או נוטה קדימה, נושמים מהאף או מהפה, יחפים או עם נעליים? כמה שיטות וטיפים לריצה נכונה

דינה גורדון | 25 בפברואר 2013 | תרבות ואמנות | 5 דק׳

ריצה היא בטבע שלנו

אנחנו נולדנו לרוץ, אומר כריסטופר מק'דוגאל, רץ ותיק ומחבר ספרים רבי מכר בנושא, בהרצאה ב-TED. כהוכחה לטענתו הוא מביא את בני שבט הטארה-הומארה שמתגוררים בין מבוכי הקניונים בניו מקסיקו. הם הצליחו לשמור על שגרת חייהם מאז המאה ה-16, כולל ריצה של 240 ק"מ ברציפות, עד גיל שמונים. בעולם המודרני המפנק והמרפד איבדנו את היכולת הזאת. אבל פתאום הגיע הטרנד הזה. כולם רצים או רוצים לרוץ או לפחות חולמים לרוץ. איך להחזיר לעצמנו את היכולת הטבעית מבלי לפגוע בעצמנו? הנה כמה שיטות מתוך המכלול העצום בנושא.

השיטה הקלאסית

ריצה היא פעולה טבעית בשבילנו, והטרנד החם היום הוא הוכחה לכך, אומר יאיר קרני, תזונאי ומדריך כושר במרכז "דרך הכושר". "אני זורם עם הסגנון האישי של הרץ", מוסיף קרני, "ורק משפר אותו". למשל, ככל שהריצה יותר ארוכה צריך לדרוך יותר על העקב ומשם לעבור לקדמת כף הרגל ולדחוף משם. אם זו ריצת ספרינט, הדריכה היא רק על כריות כף הרגל. מנח הידיים גם חשובה - תנועות סווינג ארוכות בידיים, והרגליים שילכו לבד, אם אין דפורמציה".