האקדמיה השוויונית המובילה בישראל

הנה נתון מדהים: כיום ידוע שהפרעת קשב הינה ההפרעה הנפוצה ביותר,  בערך כל אדם עשירי בעולם הוא אדם עם הפרעת קשב וריכוז. אם עד לפני שני עשורים, חשבו שהפרעת קשב מסתיימת בגילאי הילדות (בית הספר), היום כבר יודעים שמדובר בהפרעה נוירו- התפתחותית ושבקרב יותר מ-70 אחוז, היא ממשיכה לבגרות. כמו אצל ילדים, גם בקרב מבוגרים היא יכולה לכלול  קשיי קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות וקשיים בתפקודים הניהוליים ובוויסות הרגשי, המשפיעים על התפקוד בכל תחומי החיים.

כשמדובר באנשים בוגרים עם ADHD, מעל גיל 20, קיימים אתגרים לא פשוטים. בגילאי בית הספר ישנה כיום  מודעות רבה לקיומה של הפרעת הקשב, ולכן ישנן תמיכות סביבתיות שונות. הילד חי בבית הוריו, הדואגים להעיר אותו בבוקר, להזכיר להכין שיעורי בית ולאפשר תגבורים פרטניים. אולם, מה קורה בגילאי ה-20+, כשהחברה כבר אמורים ואף רוצים להתנהל בעצמם, ללמוד, לעבוד, להתפתח ולהתקדם- אולם הקשיים עדיין קיימים? תוסיפו לזה את החסכים הלימודיים והרגשיים משנות בית הספר, ונראה  שמדובר באתגרים של ממש.