למה אנחנו מחכים למי שלא יחזור?

אדם שאיבד את אשתו עדיין מצפה לפעמים לשמוע אותה נכנסת הביתה. הוא יודע שהיא איננה, ובכל זאת, לרגע אחד, האפשרות שתשוב נראית טבעית יותר מהידיעה שלא תחזור לעולם. בעיני ד"ר מרי-פרנסס או'קונור, פסיכולוגית וחוקרת מוח, הרגע הזה אינו רק ביטוי לגעגוע. הוא מגלה משהו על הדרך שבה המוח לומד את נוכחותם של האנשים הקרובים לנו, ועל הקושי שלו להסתגל להיעדרם.

בספרה "המוח המתאבל" מסבירה או'קונור שהמוח בונה מעין מפת ניווט פנימית, שבה אנחנו ממקמים את אהובינו באמצעות שלושה ממדים: מרחב, זמן והיקשרות. באמצעות שני הממדים הראשונים אנחנו יודעים היכן אדם נמצא ומתי נוכל לראות אותו שוב. הממד השלישי קובע עד כמה האדם קרוב אלינו מבחינה רגשית. אבל קרבה אינה רק תחושה מופשטת, אלא קשר שהמוח לומד לייצג כחלק מתמונת עולם שלמה.