אנחנו נוטים לחשוב ששינוי דורש משמעת או כוח רצון, אבל פרופ' קתי מילקמן טוענת אחרת
חיים אבייב | 10 בנובמבר 2025 | תרבות ואמנות | 3 דק׳
הכישלון איננו באופי – הוא בשיטה
אנשים יודעים היטב מה הם רוצים לשנות בעצמם – לרדת במשקל, ללמוד יותר, לקום מוקדם – אבל לא תמיד ברור להם מה בדיוק חוסם אותם. אחד נתקע בדחיינות, אחר נשבר מול הפיתוי המיידי, והשלישי פשוט שוכח את מטרתו או לא מאמין שהוא מסוגל. אך הכישלון כאן אינו עניין של "אופי חלש", אלא של התאמה גרועה בין הבעיה לכלי – טוענת פרופ' קתי מילקמן בספרה החדש. שינוי אינו נמדד בכוח רצון, אלא בתכנון נכון, היא כותבת.
מילקמן, חוקרת שינוי התנהגות מאוניברסיטת פנסילבניה, טוענת שלכל חסם יש פתרון אחר, וכשמטפלים בכל החסמים באותה שיטה – זה נכשל. לכן קודם צריך לזהות את סוג המכשול, ורק אז לבחור את הכלי.
כלי ה"עיתוי" למשל, יכול להיות שימושי כשאנחנו מתקשים להתחיל תהליך של שינוי. במחקריה מתארת מילקמן את "אפקט ההתחלה החדשה": יום הולדת, ראש השנה, מעבר דירה, אפילו יום ראשון – כולן הזדמנויות שבהן אנחנו מרגישים חזקים יותר ומוכנים להיפרד מהגרסה הישנה שלנו. אם מנצלים את תחושת הניקיון והאיפוס שיש בהתחלה חדשה – שיעור ההיענות לשינוי עולה. והדבר נכון גם בארגונים: שינוי שמושק בתחילת רבעון או עם השקת יוזמה – מתקבל תמיד טוב יותר, היא מסבירה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
קתי מילקמן, "איך להשתנות", הוצאת מטר, מרץ 2025